על רקע פריחת חברות ההזנק הישראליות והפיכתו של תחום ההיי-טק לקטר הצמיחה של המשק, מתפתחת מגמה חדשה בעולם הניהול: יזמות פנים ארגונית (Intraprenuership), שמציבה אלטרנטיבה חדשנית ליזמות שמקורה מחוץ לחברה (entreprenuership).
המשמעות היא שבמקום שהנהלת החברה תרכוש שירותים חדשניים מחברות סטארט-אפ, עובדי החברה בדרגים השונים יהיו אחראים על פיתוח החדשנות בה. הללו יובילו מהלכים שיביאו לפריצות דרך בתחומים שונים כמו כניסה לשווקים חדשים, גיוס לקוחות חדשים ופעילות שלא הייתה קיימת בחברה קודם לכן.
"יזמות פנים ארגונית נובעת ממה שקורה בשווקים בשנים האחרונות. שיטות העבודה משתנות, התנהגות הצרכנים משתנה וטרנדים חדשים דוחקים החוצה את הארגונים המסורתיים", אומר אודי אהרוני, מנכ"ל להב פיתוח מנהלים, גוף השייך לפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ועוסק בפיתוח והכשרת מנהלים.
"אם ניקח לדוגמה את ענף הרכב, הרי שהשינוי שחל בתפיסת הלקוחות שאין צורך להיות בעלים של רכב על מנת לנהוג בו, הביא לפריחת ענף הליסינג ושינה את פורמט המכירה המסורתי שהיה קיים במשך שנים רבות. חברות למכירת רכב שלא השכילו להבין את זה, נשארו מאחור".
– מהיכן מגיע הצורך ביזמות פנים ארגונית?
"השינוי המהיר והדינמי של הטכנולוגיות בשנים האחרונות, יחד עם תהליכי הגלובליזציה וההתנהגות הצרכנית שהשתנתה הובילו לכך שהיום יש לאנשים סף גירוי מאוד נמוך, ולפיכך, חברות שלא יודעות ליצור חדשנות יאבדו את הלקוחות שלהן לטובת חברות מתחרות. נאמנות הלקוחות כבר לא קיימת".
– מה תעניק החדשנות לחברה?
"בידול ומיתוג וכתוצאה מכך יתרון אסטרטגי . כולם יודעים לצמצם עלויות, אבל לא כולם יודעים להסביר ללקוח למה לקנות דווקא מהם. בשונה מהעבר שאז כל חברה התהדרה בטכנולוגיה ייחודית משלה כיום כל הטכנולוגיות דומות. אדם המבקש לרכוש מכונית או טלוויזיה יבחין בקלות שכל המותגים מבוססים על טכנולוגיות דומות עם מחירים די דומים. חברות גדולות קרסו בדיוק בשל הדברים האלו, הן לא השכילו להבין שהעולם סביבן השתנה".
– איך מודל ה-Intraprenuership מייצר בידול?
"יזמות פנים ארגונית מביאה את החברות ליזום את החדשנות בעצמן. לא רבים יודעים את זה, אבל אחוזי ההצלחה בהטמעת סטארט-אפים חיצוניים בארגון הם לא גבוהים במיוחד. לכן הדרך הטובה עבור ארגון להתפתח וליצור חדשנות היא לעשות את זה בתוך הבית".
– יש לזה עוד יתרונות?
"כמובן. בשונה מיזמות חיצונית, העובדים בארגון יודעים טוב מכולם איזה מוצר או שירות חדשני עובד ואיזה לא, הם מכירים את המגבלות של המותג ומכירים את מגבלות הייצור והרגולציה בתחום. בנוסף, היכולת של ארגון לבצע את התהליך מהירה מאד, וחוסכת עלויות גבוהות בהשוואה לכל תהליך אחר, כולל תהליך של רכישת חברות.
כמו כן, התהליך יוצר מחוייבות הדדית – הן של החברה והן של המשתתפים".
– אם זה כל כך טוב, למה זו לא השיטה המובילה כיום?
"ראשית, כי אנשים הולכים לעבוד בארגונים, כיוון שהם רוצים לעבוד בעבודה מסודרת. הם מעדיפים תפקיד עם סדר יום ידוע ומתוכנן ונוטים פחות לעסוק בפיתוח מימד החדשנות בארגון, שמטבע הדברים הוא יותר חופשי ופתוח.
"שנית, גם מצד החברות עצמן יש קיפאון מחשבתי המתבטא בכך שמעסיק יכול להגיד משפט כמו: 'אין לי בעיה אם העובדים רוצים לחשוב על חדשנות, אבל שיעשו את זה מחוץ לשעות העבודה'. ואז זה כמובן לא יעבוד".
– אולי פשוט אין הרבה אנשים יזמיים באופיים?
"היום בין ארבעה לעשרה אחוזים בעולם המערבי הם אנשים עם נטייה יזמית. חלקם עובדים בתוך ארגון וצריך לאפשר להם לעבוד ולייצר את השינוי".
"חדשנות מצליחה רק במקום שההנהלה מעודדת ותומכת באופן פעיל"
ד"ר אייל בנימין, יזם סדרתי, מומחה לחדשנות ומנהל אקדמי של תוכנית יזמות פנים ארגונית ופיתוח עסקי בלהב, מצטרף לדברי אהרוני וטוען כי חברות וארגונים צריכים לעשות שינוי פאזה ולחשוב למעשה כמו קרן הון סיכון. "הקרנות האלה יודעות שמרוב החברות שהן משקיעות בהן לא ייצא כלום, לכן חלקן משקיעות הרבה מאמץ בליווי החברות שהן משקיעות בהן ואחרות נוקטות בשיטה בה הן משקיעות קצת כסף בהרבה מאוד חברות. מבחינה סטטיסטית מיזם אחד או שניים פורצים וכך הקרן מבטיחה את הרווחיות שלה לאורך זמן".
– יש דוגמאות להליכי חדשנות בארגונים?
"הרבה מהחברות הנמצאות בכותרות היום הן חברות מסורתיות, אשר ביצעו מהלכים חדשניים שהשאירו את המתחרים שלהן הרחק מאחור. לדוגמה, חברת האופנה 'זארה' הקימה מערכת לוגיסטית מטורפת כדי לתת מענה סופר מהיר למגמות האופנה החדשות בעולם. הרשת נוהגת לחדש את המלאי שלה בחנויות פעמיים בשבוע – הרבה יותר מהמתחרות. האקט הזה גורם ללקוחות לחזור לחנויות פעמים רבות כדי לראות מה חדש על המדפים. מהלך נוסף שעשתה החברה בא לידי ביטוי בהחלטה לשים דגש רב על מסחר באינטרנט, רוסיה הפכה כך לאחד השווקים הבולטים של זארה בתחום זה.
"דוגמה נוספת היא "אמאזון" שבזכות סדרה של מהלכים הפכה מחברה שמוכרת ספרים לחברה שמוכרת הכל ובתוך כך לחברת שילוח ענקית. גם 'כתר פלסטיק' הישראלית היא חברה שחושבת אחרת לגמרי: איך הופכים כל דבר לפלסטיק איכותי עם מגוון פנומנלי של מוצרים.
"שוק הבנקאות מספק דוגמה מעניינת נוספת. הענף מצטמצם כל הזמן והבנקים מפטרים מאות עובדים כי לא צריכים היום אדמיניסטרטורים עם קיבעון מחשבתי. במקביל, הבנקים מפתחים אפליקציות שיהיו זמינות 24/7 ללקוחות שלהם, כי היום כבר לא מקובל שהבנק יהיה סגור בין שתיים לארבע. יש היום בנק בגרמניה שאין לו מתחם פיזי והוא פועל דרך אפליקציה בסמארטפון ודרך המחשב.
"העניין הוא שהחדשנות מצליחה רק במקום בו ההנהלה רוצה, מאפשרת ודוחפת את הנושא. צריך שתהיה תרבות ארגונית שתקדם את זה. הרבה חברות עדיין חושבות כמו פעם, שאם הן ישקיעו בשיווק ובמכירות החברה תשרוד ואף תרוויח. אבל בעולם של היום זה כבר לא עובד ככה, כי האפקטיביות של שני אלה ירדה באופן משמעותי. הארגון חייב לבדל ולהמציא את עצמו מחדש בצורה דינמית על ידי פיתוח מימד החדשנות בו".
– היכן תחום ה-Intraprenuership מצוי כיום בחשיבה הארגונית?
"זה אולי אחד הנושאים החמים ביותר בתחום הניהול. אם פעם העדיפו בארגון לקבל אנשים צייתנים ומדויקים, היום יש עדיפות גדולה לגיוס אנשים יצירתיים החושבים מחוץ לקופסה ולוקחים את הארגון קדימה".
– לאיפה כל זה הולך?
"יהיו יותר חברות סטארט-אפ, אבל בתוך הפירמות יהיו יותר ויותר אנשים שמסוגלים, כאמור, לחשוב מחוץ לקופסה וליצור חדשנות בתנאי אי-ודאות בתוך פירמות קיימות.
"היות והשווקים משתנים מהר יותר, ארגונים שיישרדו הם אלה שישכילו לפתח במהירות וביעילות יזמות עסקית, רלוונטית ואיכותית. בכדי שזה יקרה יש להשקיע בפיתוח המשאב האנושי של הפירמה, שהוא הבסיס לחשיבה ויצירה עסקית חדשה; צריך לבנות מנגנונים ניהוליים וארגונים, שיאפשרו לממש את הפוטנציאל הטמון ברעיונות והכיוונים העסקיים החדשים העולים מן השטח. שיטות המחשבה והעבודה ליזמות פנים ארגונית מוצלחת צמחו בעולם הסטארטאפים, אך הן עברו שינויים והתאמות שיאפשרו הטמעה שלהם בארגונים קיימים".
פורסם במקור ע"י גלובס