וייז, גט טקסי, ג'ימייל, פייסבוק וואצאפ ועוד אלפי אפליקציות, יחד עם טכנולוגיות כגון רובוטיקה, מציאות מדומה, הדפסת תלת מימד ועוד רבות אחרות שינו וישנו את הצורה בה אנו חיים ואת הצורה בה ארגונים עושים עסקים.
מנהלים בכל ארגון נדרשים כיום להתמודד עם אתגרים חדשים, שנובעים מהטכנולוגיות הדיגיטליות. טכנולוגיות אלו הביאו להופעת מודלים עסקיים חדשים, כגון כלכלה שיתופית, גיוס המונים, מסחר אלקטרוני, מכירת נתונים ועוד. מכלול השינויים האלה אף זכה בכנס דאבוס ב-2016 לכינוי "המהפכה התעשייתית הרביעית", מהפכה המשנה את כללי המשחק, מערערת ענפים עסקיים ומטשטשת את הגבולות ביניהם– תופעה שזכתה לשם "טרנספורמציה דיגיטלית".
אך האם אנחנו יודעים איך לנווט בעולם הדיגיטלי והעידן החדש בצורה מיטבית? כנראה שלא ממש. האם אנחנו מכינים את עצמנו לימים שבהם שוק העבודה ישתנה לחלוטין וייוותרו בידנו 2 אפשרויות – או שנוחלף על ידי רובוטים, או שנהיה אלו שינהלו אותם וניתן לרובוטים את ההוראות?
"העולם הדיגיטלי יצר מצד אחד בעיה, היות ומקצועות רבים הופכים פחות ופחות רלוונטיים, אך מן העבר השני יצר הזדמנויות מדהימות", אומר פרופ' ישע סיון, מנהל מכון קולר להון סיכון באוניברסיטת תל אביב ומומחה לנושא האסטרטגיה והחדשנות הדיגיטלית. "אפשר לראות זאת בצורה מובהקת כשרואים את גט טקסי לדוגמא. כיום, תחנת המוניות המסורתית נחלשה וכמעט נכחדה, ועליה לשנות את עצמה אם ברצונה לשרוד. אבל גם נהג המונית, שהוא עסק בפני עצמו, חייב לבחון את ההסתכלות שלו כלפי העיסוק שלו כנהג. אנחנו הולכים וקרבים למצב של מכוניות אוטונומיות ואז גם תפקיד הנהג ייהפך למיותר".
לדברי פרופ' סיון, גט טקסי זו גם דוגמה טובה לכך שהיום נהג מונית כבר אינו חייב להתגורר בעיר שבה התחנה הישנה שלו הייתה אלא בכל מקום בארץ ולעבוד ללא מגבלת מיקום. אך גם צריך לזכור שהעידן הדיגיטלי נבנה נדבך על גבי נדבך בדומה לקוביות לגו אחת על השנייה. גט טקסי למשל מתבססת על האינטרנט, תקשורת מובייל, טלפונים חכמים, וויז ו- GPS הערך המוסף מגיע משני מקורות – האלגוריתם היחודי שהם מפתחים, ושילוב יחודי של התשתיות הנ"ל. זהו היסוד לכל טרנספורציה דיגיטלית מודל עסקי חדשני הנשען על חיבור של טכנולוגיות.
דוגמא נוספת למערבולת הדיגיטלית היא חברת אובר שמאיימת על עולם נהגי המוניות ומייצרת מצב שבו כל בעל רכב הוא סוג של נהג מונית וזו תהיה אחת ההתמודדויות שלהם".
פרופ' סיון מציין כי חברות כמו קודאק, נוקיה בלוקבאסטר ועוד רבות, שלא הכינו את עצמן לטרנספורמציה הדיגיטלית – התרסקו לחלוטין. "אלו חברות שהיו מדהימות ובשנות ה-90 ובתחילת המילניום הן הובילו מבחינת חדשנות את השווקים שלהן. בסופו של דבר עם הופעת המצלמות הדיגיטליות, הטלפונים החכמים של אפל וסמסונג והמודלים החדשניים של נטפליקס, הן לא היו מוכנות לעשות את הטרנספורמציה הנדרשת ולמעשה זה מה שהביא להתרסקותם. כל חברה נמצאת כיום במצב דומה ועומדת בפני תהליך הכרחי של טרנספורמציה, גם אם היא לא מבינה את זה", מזהיר פרופ' סיון.
"מי שלא נמצא עם היד על הדופק כל הזמן ומתכונן לכך זה יקרה גם לו. כמו שהמנכ"ל האגדי של חברת אינטל, אנדי גרוב, קבע – רק הפרנואידים שורדים".
במאי הקרוב תפתח בלהב פיתוח מנהלים תכנית מיוחדת למנהלים, שתעסוק בנושא טרנספורמציה דיגיטלית – יצירת ערך אסטרטגי מחדשנות טכנולוגית, בניהול אקדמי של פרופ' ישע סיון ובניהול מקצועי של רז הייפרמן, המנכ"ל המשותף של חברת Be Digital ולשעבר סגן ראש רשות התקשוב הממשלתי, סמנכ"ל טכנולוגיות מידע בביטוח ישיר ובבזק. הלימודים יתקיימו באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה לניהול ע"ש קולר ובסיום הלימודים מוענקת תעודה מטעם להב, היחידה להכשרת המנהלים של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב.
התכנית תכין את המשתתפים למסע לעבר הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון, תוך הקניית ידע לבחינת מכלול הטכנולוגיות וההיבטים של התאמת הארגון לעידן הדיגיטלי. כמו כן, התכנית תקנה למשתתפים כלים אפקטיביים על מנת לחולל טרנספורמציה דיגיטלית בארגון שלהם, לצורך שיפור ביצועיו העסקיים.
בלהב מציינים כי התכנית מיועדת למנכ"לים, מנהלים בכירים ודירקטורים מהמגזר הפרטי, מחברות ציבוריות וממשלתיות, מובילים דיגיטליים (CDO) מנהלי מערכות מידע, מנהלי טכנולוגיה (CTO) יועצים עסקיים וטכנולוגיים ומנהלים מכל התחומים המעוניינים לחולל שינוי דיגיטלי בארגון.
איך נשארים רלוונטיים בעולם העבודה של ימינו? 5 טיפים שיעזרו לכם להישאר בטופ.
לחשוב קדימה
כיום בשל התקדמות העולם לעולם דיגיטלי, יש חשיבות מועטה למקום הגיאוגרפי. לצורך העניין, כאשר מוקם סטארט-אפ מקומי, קטן ואיכותי, סביר להניח שהוא יבלע מהר מאד בתוך חברה גדולה שתרכוש אותו ולעיתים אף תעביר את מרכז הפעילות לחו"ל. בלא מעט מקרים אפילו הידע עובר בשלמותו לחו"ל והעובדים המקומיים מוצאים את עצמם ללא עבודה. אז מה עושים? נצלו את הדינמיות הזו ותנסו לחשוב איפה אתם תהיו שנה, שלוש ועשר שנים קדימה.
לפתח את האלטרנטיבה התעסוקתית
אחת הבעיות הכי גדולות היום במקומות העבודה המסורתיים זה הביטחון התעסוקתי שכמעט ונעלם ולא אחת אתם מוצאים את חבריכם לעבודה נעלמים בפתאומיות לאחר עוד סבב של קיצוצים ועוד מחסור במשאבים. מה עושים? עם קצת יצירתיות ורצון תוכלו לפתח את התחביבים שלכם, להוסיף עיסוק צדדי ולהרוויח סכומים ראשוניים – רק מעיסוק בתחביבים שלכם, ולא על חשבון שעות העבודה.
איש יח"צ יכול לדוגמא לכתוב בשעות הערב כתבות שיווקיות, מורה ביום יכול להעביר הדרכות בנושא אסטרונומיה בשעות הערב, ומתכנת יכול להיות מארגן מסיבות ענק בסופי שבוע – וכן הלאה. אם יש לכם תחביב נסו לפתח אותו למקצוע נוסף וכך כאשר באחד הימים תמצאו את עצמכם עם מכתב פיטורין ביד יהיה לכם כבר אופק תעסוקתי מבוסס.
לנצל את הטכנולוגיה
האם אתם משתמשים בג'ימייל ובפייסבוק נכון ולא מבזבזים איתם שעות יקרות? תחשבו על עולם שבו הג'ימייל שלכם יודע לנתב את ההודעות החשובות ולהשליך לאשפה את ההודעות המיותרות? היום זה כבר אפשרי. תשקיעו בלמידה של הכלים העומדים לרשותכם כדי לרתום את הטכנולוגיה לטובתכם.
לחפש את מה שלא ניתן לתכנת אותו
מערכות אינטליגנציה מלאכותית ומכונות לומדות, מאיימות לבצע חלק מהתפקידים השגרתיים בצורה טובה ויעילה יותר. מה שרובוטים לא יודעים לעשות (עדיין) זה חשיבה יצירתית, יצירת חדשנות, אמנות ועוד. מקצועות בהם המרכיב העיקרי הוא היצירתיות, הדמיון, אינטואיציה, אתיקה וכו'. כל אלו הם מקצועות שבהם כדאי להתמקד. תאתרו את הנושאים היצירתיים בהם אתם טובים והפכו אותם למוקד החדש של פעילותכם.
ואולי הטיפ החשוב מכל
השורה התחתונה – אל תתנו לשינוי להוביל אתכם, תובילו אתם את השינוי.
התפרסם במקור ב-ynet