בקרוב צפוי לראות אור ספר שלה, שנכתב בעקבות אותו מחקר. שמו Mindfully Wise Leadership – The Secret of Today’s Leaders. "מיינדפולנס, מסבירה ד"ר קרן צוק, הוא היכולת להיות מודעים לתהליך שאנחנו חווים באופן לא שיפוטי. ובמילים אחרות: היכולת לפעול באופן לא אוטומטי ו"להחזיק מתחים".
"הארגון המודרני מלא במתחים: בין הטווח הקצר לארוך, בין ראיית העובד לראיית צורכי הארגון, בין הרציונלי לאמוציונלי, בין יציבות לחדשנות. מנהיג שהוא נוכח יכול להחזיק את המתחים, להיות במצב של אי-נוחות.
"עד היום תיאוריות המנהיגות דיברו על doing. היום מדברים על היכולת להיות ב-being. אם עובד מגיע אליי והוא מתוסכל, אז במקום להגיד לו תעשה ככה וככה ולגמור עם זה, תקשיב לו באמת, תברר מה מציק לו. למנהלים לא נוח להיות במקום הרגשי, הם מעדיפים לתקתק. אבל אם תפנה מקום ביומן לשיחה, אולי תגלה משהו אחר ממה שחשבת, ואז הפתרון יגיע בתוך שנייה". מסבירה ד"ר צוק
יש לך דוגמה?
"מנהל שגייס עובד וחודש לאחר מכן הוא הודיע שהוא עוזב יכול להגיד לו 'אוקיי, טוב ביי', או לנסות להבין למה הוא עוזב. נניח שהעובד אומר: 'אני לא מצליח לשלב את העבודה עם הלימודים'. אפשר להציע לו לרדת במשרה. זה רגע לעצור ולהקשיב".
צוק מציעה כמה כלים לניהול מודע, שיכולים לעזור לפתור קונפליקטים מסוגים שונים בארגון.
מטקות במקום פינג פונג
הכלי המרכזי שצוק ממליצה לאמץ הוא יצירת מרחבי דיאלוג. "כיום אנחנו משחקים פינג פונג, שבו המצב הוא של win-lose. המטרה היא לעבור למשחק מטקות, שבו יש מצב של win-win. מרחבי דיאלוג הם משחק מטקות – אני אומרת מה אני חושבת, ואז אני שמה את התפיסה שלי בצד ומחכה למה שהצד השני יגיד. זה אומר שבאים לישיבה עם נכונות למצוא את את הפתרון המדויק, והוא לא בהכרח זה שאני חשבתי עליו. כשנותנים מרחב לדעות שונות, הפתרון מגיע יותר מהר".
צוק מדגימה גם את החשיבות של מרחבי דיאלוג ותקשורת פתוחה בדוגמא הבאה. "חברה מסוימת שכרה יועץ לפיתוח מנהלים, ובמהלך השיחה איתו הם העלו את הפחד לדבר מול הקולגות בארה"ב", לדברי ד"ר צוק. "היועץ הציף את הבעיה בפני מנהלת משאבי האנוש. היא חשבה שהוא מגזים, אבל בהנהלה החליטו בכל זאת לקיים פגישת הנהלה מורחבת ולדבר על חוסר התקשורת.
"בפגישה ניתנה למשתתפים האפשרות להציף את החרדה ובסוף הפגישה המנכ"ל הודה שהוא מבין שהתנהג לא כפי שצריך והעניין טופל. המרחב הזה שניתן לדיאלוג איפשר לזהות את הפערים בין המציאות להצהרות ולעשות שינוי בלי לפעול מתוך אגו".
חמש דקות מדיטציה לפני ישיבה
הכלי המזוהה יותר עם מיינדפולנס הוא המדיטציה, ולדברי ד"ר צוק היא יכולה להפוך את העבודה ליעילה יותר.
"העבודה מרחוק היא עוד יותר שוחקת מעבודה במשרד. כשמתחילים פגישה, כדאי לעשות מדיטציה של חמש דקות כדי להפסיק את המיינד. באופן פרדוקסלי, זה עושה את הישיבה הרבה יותר אפקטיבית".
להקשיב לתחושות בטן
"בחברה שעשיתי בה את המחקר חיפשו מנהלת בכירה", מספרת ד"ר צוק. "מנהלת משאבי האנוש עשתה צ'ק ליסט ומצאו את המועמדת המתאימה. שבעה מנהלים נפגשו איתה אחד על אחד ואמרו 'יאללה, מעולה, בואו ניקח אותה'. אבל למנהלת משאבי האנוש משהו הרגיש לא טוב בבטן. היא הייתה אמיצה, עצרה רגע ואמרה, 'אני רוצה לזמן אותה לעוד פגישה לפני החתימה על החוזה. היא שאלה אותה כמה שאלות ובאיזשהו שלב האמת יצאה ממנה: היא סיפרה שההורים שלה לחצו עליה להיות מהנדסת והיא לא יודעת מה היא רוצה. השיחה הזאת חסכה לה ולארגון הרבה עוגמת נפש, זמן וכסף. היא כן הקשיבה לתחושה ונתנה לה את הכבוד הראוי, במקום לפעול מתוך לחץ".
לדעת לשחרר
"הבודהיזם מדבר על let go, לא להתנגד למציאות. למשל, במצב שבו מנהל מתקשה לוותר על עובד אחרי שהשקיע בו משאבים והכשרות, אף שברור לו שהוא לא מתאים, בסוף הוא מייצר סבל: מי רוצה לעבוד במקום שאינו מתאים?"
המאמר פורסם לראשונה בגלובס