איילת אלפרט-ירוחם שברה הרבה תקרות זכוכית בחייה. מי שהגיעה במשטרה עד לדרגת ניצב, השתחררה לאחרונה בתום כהונה של מספר שנים כראש את"ל (ראש אגף תמיכה לוגיסטית ורכש) כדי לצאת לקריירה עצמאית כמלווה ויועצת אסטרטגית להובלת רפורמות, תהליכי שינוי, ניהול וחדשנות לארגונים. לכאורה, אין ממש קשר בינה לבין צביה ברון, שניהלה במהלך השנים האחרונות את מערך החדשנות בחברת החשמל ולפני כן את החדשנות בחטיבת תעופה בתעשייה האווירית. אך גם ברון עזבה לאחרונה את החסות הארגונית ויצאה לדרך עצמאית, כיועצת חדשנות, אסטרטגיה ואנרגיה לארגונים. שתיהן החליטו להותיר מאחוריהן את הנוחות של משרה בכירה כשכירות בארגון גדול, את תלוש המשכורת הנוח והגב האיתן, ולפרוץ בקרירה שניה כיועצות עצמאיות.
אז מה מוביל שכירים ושכירות בדרגים בכירים לצאת לדרך חדשה, לעצמאות ?
לדברי אלפרט-ירוחם, אף שעבודתה במשטרה כללה אחריות גדולה, עניין רב וגיוון, נולדה בה התשוקה לעשות משהו אחר. "רציתי ליצור, להמשיך להביא ערך ומשמעות, אבל בדרך אחרת וחדשה . יש לי כיום הרבה מאוד נכסים ומומחיות שצברתי במהלך השנים במסגרת הקריירה בתפקידים שונים וניתן להסב את הידע הזה ולהשתמש בו לטובת ייעוץ, קידום ותרומה למגוון ארגונים ומנהלים.ות. אני באה עם תשוקה אדירה ללמוד ולעשות דברים חדשים. הייעוץ עבורי הוא הזדמנות לנצל את הכישורים שלי, את הניסיון שצברתי לטובת אחרים".
ברון מדברת על הצורך להמציא את עצמה מחדש. "אני יזמית באופי שלי", היא אומרת. "יש תמיד עניין של מתח בין להיות שכירה לבין עצמאית. מבחינתי לצאת לעצמאות זה סוג של יוזמה חדשה, מיזם חדש שמאפשר לי להביא לידי ביטוי תכונות שלי שלא יכלו כבר לבוא לידי ביטוי בארגון. לקחת את כל הכלים שפיתחתי וקיבלתי מהארגון וליצור משהו חדש שייתן ערך לארגונים אחרים. הערך המוסף נובע מהעובדה שאני מבינה את המנהלים.ות ויודעת מה החסמים, איפה קשה ואיך מוסיפים ערך מתוך ניסיון כשאת מביאה ללקוחות את המתודולוגיות שיעבדו הכי טוב, מול ההנהלה שלהם, הצוות והעובדים”.
כשמדובר בבכירות ובכירים שמחליטים לצאת לדרך עצמאית, עומדים בפניהם אתגרים רבים. החל מהעובדה שאין יותר הנהלה, מזכירה, או צוות שמסייע להם בעבודות היומיום, למשל בהכנת מצגות, הוצאת חשבוניות וכדומה. זה מתחיל בדברים נורא קטנים כמו לשלוח חשבונית או לנהל משא ומתן עם לקוח פוטנציאלי ועוד, יש פער גדול בין מי שהיה בכיר.ה בארגון ליועץ.ת שהוא הפך להיות. פתאום מבינים שזה הכל בסופו של דבר על אחריותך, מההתחלה ועד הסוף. זה דבר מאוד משמעותי.
"יש כאן", מוסיפה אלפרט-ירוחם, "שינוי תודעתי של חזרה לבסיס, שינוי של זווית הראייה, צריך להתרגל לתרבות והתנהלות שונה, שבה אין יותר היררכיה, אין מדים או דרגות, נשארת רק את. צריך להוריד את האגו, ולומר בצניעות שזו אני וללמוד איך לנהל את עצמך. עצם העובדה שהייתי בכירה וצברתי קילומטראז' אולי יפתח לי את הדלת במקומות מסוימים, אבל צריך מעבר לזה כדי להצליח. לדעת מה הערך המוסף שלי ולמה דווקא אני צריכה לייעץ לאותו הגורם. להפוך ממקבלת החלטות לתומכת ומייעצת הינה אחריות כבדה לא פחות. צריך לדעת להתאים חליפה לכל מקרה, לעשות את האדפטציות המתאימות מהעולם הארגוני שהיית בו למצבים החדשים".
"פתאום את מוצאת את עצמך לבד, וזה אתגר", מאשרת ברון. "את לבד מול דף חלק. ואת צריכה לכתוב את הסיפור שלך על הדף הזה, הכל תלוי בך, זו אחריות ענקית. אתגרים אלו מהווים גם הזדמנויות. את צריכה לייצר את ההזדמנויות שלך בתוך הלבד הזה, לייצר שותפויות והזדמנויות, ולהישאר רלוונטית… צריך לבוא בענווה, אנחנו לא יודעים הכל, אבל כיועצת חיצונית אני יכולה לסייע לארגון להגיע לשלב הבא, לעוף גבוה יותר".
ביציאה לעצמאות מבחירה חשוב למצוא את המקום המדויק והעשייה המותאמת לתחומי העיסוק והידע האישים של היועץ.ת. ביסוס עצמי כדמות ייעוצית מבוקשת, וייצור שינוי לאורך זמן אצל לקוחות שיוביל שינויים מועילים, נובע מיצירת מערכות יחסים של שותפות אמיתית, אוריינטציה שירותית וכמובן בסיס ידע, ומקצוענות ולכן יש צורך באימוץ מיינדסט ייעוצי והכשרה לפני היציאה לתהליך. קורס הכשרת יועצים.ות לעסקים יפתח בלהב בחודש יוני.
מומלץ גם להכיר את קורס פסיכולוגיה חיובית
הכתבה פורסמה לראשונה במוסף כח נשי של דה-מרקר