מנהלים צעירים נלחצים יותר
תפקיד המנכ"ל הוא אחד התפקידים המורכבים והמגוונים בארגון. ממחקר שערכו פורטר ונוריה (2018) בקרב מנכ"לים אמריקאים עולה כי הם מקדישים 25% מזמנם לניהול אנשים, 25% לסקירת ביצועי היחידות הארגוניות השונות, 16% לתרבות הארגונית ו-21% לאסטרטגיה הארגונית. אירועים חריגים כמו משברים ארגוניים, מיזוגים ורכישות זוכים רק ל-5% מהזמן, אולם מחקר חדש מציע כי ה"מחיר" הבריאותי של אירועים אלה גבוה.
במחקר שפורסם לאחרונה (בורגשולטה ושות', 2021), החוקרים בחנו כיצד אירועים משמעותיים בחיי החברה משפיעים על תוחלת החיים ועל סימני הזדקנות מוקדמת של כ-1,600 מנכ"לים בחברות ציבוריות גדולות בארה"ב. מהמחקר עולה שעבור מנכ"לים שחוו משבר בתעשייה (ירידה של כ-30% בשווי החברות) וגם עבור מנכ"לים שלא קיבלו הגנה רגולטורית מפני השתלטות עוינת, תוחלת החיים הייתה נמוכה בכשנתיים באופן מובהק. כמו כן, ניתוח מבוסס בינה מלאכותית שסקר את השינויים בתמונות המנכ"לים לאורך זמן, מצא כי מנכ"לים שחוו משבר בשוק נראים מבוגרים בכשנה מאשר מנכ"לים שלא חוו משבר.
בעשורים האחרונים נערכו לא מעט מחקרים המצביעים על קשר בין אירועי חיים שונים הנחווים בעוצמה גבוהה לבין תחלואה ותמותה. ככל שהאירוע נחווה כשלילי ומזיק ונמשך זמן רב יותר, כך הגוף מגיב בעוצמה רבה ותהליכי ההזדקנות מואצים. בין היתר, הדבר בא לידי ביטוי בהזדקנות מוקדמת של התאים בגוף כתוצאה מקיצור טלומרים (רצפי DNA החוזרים על עצמם, בהתאם לוורהובן ושות', 2015).
יש להדגיש שלא כל אדם הנושא בתפקיד ניהולי מושפע מגורמי הלחץ במידה שווה, ויש גורמים שעשויים למתן את חוויית הלחץ בקרב מנהלים. לפי מחקר אחד (שרמן ושות', 2012), בקרב מנהלים בכירים יותר דווקא רמת הקורטיזול בדם (הורמון המופרש בתגובה למצב מאיים) נמוכה מאשר בקרב מנהלים זוטרים יותר. לפי מחקר נוסף (מוהר ווולפרם, 2010), ליכולת לצפות מראש את המשימות ואת היעדים העומדים בפני המנהל וכן לתמיכה הסביבתית שהמנהל זוכה לה יכולות להיות השפעה ממתנת על תגובות הלחץ.
אירוע טראומתי משנה את סט הערכים
מחקר אחר (צ'ן ושות', 2020) מדגים עד כמה חשובות הפעולות הפרואקטיביות שנוקט המנכ"ל בתגובה לאירועי קיצון. החוקרים בחנו כיצד מנכ"לים מתמודדים עם מוות של אחד הדירקטורים בחברה שהם מנהלים. הם מצאו שבקרב מנכ"לים שחוו מוות של עמית קרוב, במיוחד אם הדירקטור מונה במהלך כהונתם או אם המוות היה פתאומי, הייתה עלייה משמעותית בהתנהגות החברתית והאחריות התאגידית של החברה. כלומר המנכ"לים שינו את סט הערכים שלהם בעקבות אותו אירוע טראומטי.
לאירועי חיים קיצוניים (חיוביים ושליליים כאחד) עשויה להיות השפעה הן על החברה והן על בריאות העומדים בראשה. עם זאת, לסגנון ההתמודדות של המנכ"ל חשיבות מכרעת. אופן ההתמודדות של סימון ביילס עם המשבר שאליו נקלעה, שאופיין בשקיפות מלאה והודאה בקושי ובצורך לקבל תמיכה, אפשרו לה לצבור כוחות מחודשים, להוריד את רמת הציפיות מעצמה (באמצעות בחירה בתרגיל עם סיומת מאתגרת פחות) ולצלוח את האתגר בהצלחה (עם מדליית ארד). כמוה, גם מנהלים ומנהלות בכירים הם בסופו של דבר בני אנוש. היכולת להודות בקושי, לשקף אותו לאחרים ולהוריד את סף הציפיות מעצמם בעת משבר עשויה להתגלות כמצילת חיים (או לפחות ככזו שחוסכת מעט בשכר הטרחה של מנתחים פלסטיים עתידיים).
המאמר נכתב בשיתוף של פרופ' דן עמירם, פרופ' שרון טוקר וד"ר ארי אחיעז
המאמר פורסם לראשונה בגלובס