בתקופה של שיבוש, ארגונים מחפשים כוכב צפון שיסייע להם לנווט בחשיכה ולפזר את אי הוודאות. ארגונים רבים מתעניינים בשאלת המנהיגות ובתכונותיו של המנהיג בין השאר כדי להבין מיהו המנהיג שנדרש להם בתקופה של כאוס וסערה ומתעניינים בשיטות להנעת חדשנות שייסעו להם להמציא את עצמם מחדש. תחושת הדחיפות והשיבוש מסבירה מדוע הפך גם המושג "טרנספורמציה דיגיטלית" בעשור האחרון לאחד המושגים המדוברים בעולם הטכנולוגיה והכלכלה.
בדומה ל"מנהיגות" או "חדשנות", גם "טרנספורמציה דיגיטלית" הוא מושג מעורפל שפתוח לפרשנויות. למעשה, מעטים הטקסטים, המחקרים, הסקרים או הספרים שעוסקים בנושא, שמגדירים את המושג באותו האופן ממש ולכן ישנם אלו שסבורים שהוא חלול, חסר משמעות ושלא ניתן לעבוד איתו. זו טעות.
המושג מורכב משתי מלים ודווקא המילה השנייה, "דיגיטלית", מושכת את רוב תשומת הלב וזאת מכיוון שהיא יותר ברורה לנו. אנחנו מכירים "כלים דיגיטליים", "שירותים דיגיטליים" ו"מוצרים דיגיטליים". אנחנו אפילו יכולים לשאת נאום קצר שכותרתו "לחיות בעידן הדיגיטלי".
אין פלא שטעות נפוצה היא להניח ש"טרנספורמציה דיגיטלית" היא תהליך שבסופו ארגונים ישתמשו בכלים דיגיטליים מתקדמים. "קודם השתמשת בשרתים מקומיים? אחרי תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית תתחיל לעבוד בענן!". זו לא בהכרח שגיאה, אבל זה רק חלק קטן מהתמונה הגדולה.
בפועל, המילה הראשונה, "טרנספורמציה" או "שינוי", היא המילה החשובה. שם נמצאים האנרגיה, הכוח והתנופה. המונח, במשמעותו הרחבה והעמוקה, מזמין ארגונים לבצע מהלך אסטרטגי ולא טקטי, משמעותי ולא שטחי, רב-ממדי ולא מוגבל, במסגרתו הם יעברו תהליך של שינוי בהלך המחשבה שלהם, בדרך הפעולה שלהם, באופן שבו הם עושים עסקים ומגדירים את יעדיהם והשינוי הזה יאפשר להם לצמוח, לגדול ולפרוח בעידן של שיבוש בלתי פוסק. כעת, ורק כעת, המילה "דיגיטלית" נכנסת לפעולה כמי שמצביעה על הכיוון.
ארגונים שנולדו לפני עידן האינטרנט פעלו בתקופה שבה היחסים עם הלקוחות שלהם היו פשוטים, הערך של השירות שהם העניקו היה ברור וקבוע, התחרות התנהלה באופן סימטרי, מידע היה קשה להשגה והתרבות הארגונית היתה היררכית ונוקשה. ממדים אלו ורבים נוספים השתנו מהקצה אל הקצה בתקופה קצרה, ובמהלך מגפת הקורונה, השינוי הואץ עד שהגיע לנקודת מפנה ושבירה.
שירות "גוגל טרנדס" שמאפשר לראות באופן וויזואלי ממש את האופן שבו משתנה רמת ההתעניינות במושג מסוים, מלמד שבשנת 2010 רמת ההתעניינות במושג "טרנספורמציה דיגיטלית" עמדה על פחות מ-1 (בסולם של 0-100) ואולם בספטמבר 2020, כחצי שנה לאחר שמגפת הקורונה הוכרזה כמגיפה גלובלית ולאחר שלכולם היה ברור שכל החוקים המוכרים לנו משתנים, רמת ההתעניינות במושג רשמה את שיא התקופה: 100. זה לא מפתיע. ארגונים שלא ידעו להתאים את עצמם לעידן המשבש בהיסטוריה האנושית שמתמודד במקביל עם מגיפה כמוה לא ראה העולם מזה מאה שנה, עשויים לסיים את תפקידם ההיסטורי.
מנהלים שמובילים ארגונים חייבים לשאול את עצמם עד כמה הם מבינים את השינויים שמביא איתו העידן הדיגיטלי, שינויים שמשפיעים על כל ממדי פעולת הפירמה: מהשיווק ועד התפעול, מהייצור ועד המכירות, מהאופן שבו הם מטמיעים טכנולוגיות ועד האופן שבו הם מגייסים עובדים ומתקשרים עם לקוחות ושותפים.
מי שלא יבצע את הטרנספורמציה הנדרשת, מי שלא יכיר את הכלים הטכנולוגיים הרלוונטיים, מי שלא יבין שלפניו איום אסטרטגי שאותו ניתן להפוך להזדמנות עסקית מהמדרגה הראשונה, עשוי למצוא את עצמו נלחם על הרלוונטיות שלו.
מנהלים המצוידים בחזון, שמבינים את חשיבות ניהול הסיכונים ושמו לב שהסביבה שבה הם פועלים השתנתה (ותמשיך להשתנות) באופן חד ודרמטי, צריכים לקבל החלטה: האם הם רואים במושג "טרנספורמציה דיגיטלית" סוג של באז-וורד ואופנה חולפת, או שמא הם מבינים שמדובר בהזמנה דחופה לפעולה.