בסופו של יום, מערכות היחסים בארגון יהוו גורם משמעותי ומכריע, לעיתים יותר מהחלטות עסקיות, ניהוליות ופיננסיות גרידא. אז איפה כולם נכשלים ואיך תצליחו בכל זאת?
רשימת המונחים הנזרקים לאוויר חדשות לבקרים, בד"כ באנגלית, היא ארוכה מאוד. מחוברות, שייכות, רתימה, הנעה, שיתופיות, גיוון והכלה, ועוד. רבים יודעים לשנן אותם, אך מעטים יודעים ליישם. מדוע מנהלים רבים "עוד לא שם" ואיך ניתן לשנות ?
תפיסת עולם
ניהול קלאסי בעולם התאגידי הישן מבוסס על היררכיה וסמכות, וישנם מנהלים שעדיין לא מפנימים את העוצמה, המהירות והעומק של שינויים אשר מתקיימים בחברה שלנו. אם פעם עובד היה נשאר במקום העבודה שנים ארוכות, ומע' היחסים ההיררכית הייתה כמעט לכל החיים, היום עובדים רגילים לעבור מהר ממקום למקום, לרכוש כישורים תוך כדי, ולכן הם פחות ופחות תלויים במנהל הישיר שלהם. שימוש בכוח היררכי עליהם יהיה פחות יעיל, ואפילו יגרור אנטגוניזם. במקום זאת נסו דיאלוג ויצירת שותפות בגובה העיניים.
מדידה והערכה
מנהלים רבים ממוקדים בתוצאות ובתוצרים, אותם הם מדמים כ-"שורה התחתונה", החשובה ביותר. הם פחות עסוקים וערים לתהליכי אורך ועומק, ולכן ישאירו מחוץ לחדר את כל מה שאינו ענייני ובזיקה ישירה לתוצרים המדידים, "השוטפים והדחופים".
השוטף והדחוף "הורג" לנו כמנהלים הרבה ממה שהיינו שמחים לטפח לטווח הרחוק. תמיד אין מספיק זמן לדברים שלא נתפסים כדחופים וחשובים, למשל יצירה וטיפוח של מערכות יחסים בארגון או עם גורמים חיצוניים המשיקים לארגון. מתי אנו מתייחסים לנושא? בעת משבר, כשאין ברירה. תעדוף גבוה של מערכות היחסים בארגון יאפשר לנו למנוע תקלות מראש וכמובן לשפר את המוטיבציה והיעילות של העובדים.
איך עושים את זה?
ניהול מערכות יחסים אינו נושא שנלמד בפקולטות למינהל עסקים. למרביתנו חסרה "מערכת השרירים הזו", מאחר ואנו נעדרי כלים ואימון, לרוב נתנהל במרחב הנוחות שלנו, בהתאם לדפוסים האישיותיים ולהרגלים שלנו. אלו לרוב כוללים הימנעות מעיסוק בסוגיות בעיתיות וממרחבים טעונים. האם יכולה להיות מערכת יחסים אמיתית שאין בה גם חלקים כאלו? ברור שלא, ולכן הנטייה הטבעית היא לשמור על מרחק, להתנהל ב"תקינות פוליטית" ובנימוס, ולהיאחז בהגדרות הארגוניות ככלי יחיד לארגון מערכות היחסים בינינו לעובדים ובין העובדים לבין עמיתיהם.
בעידן החדש ניהול מערכות יחסים אמיתיות וכנות מהווה מרכיב חיוני בכל תהליכי העבודה, בתרבות הארגונית ובתוצרים. זו היא מהות הניהול והמנהיגות ולא עוד חלק שולי וזניח. יחסים אינם חשובים יותר מהתוצרים, אולם התוצרים תלויים לחלוטין ביחסים.