משק החשמל במדינות רבות בעולם עובר בשנים האחרונות שינויים מהותיים. השינויים נובעים מהמעבר שלהן ממשק חשמל מפוקח למשק חשמל תחרותי ומההכרח לצמצם את הגידול בייצור החשמל על ידי טכנולוגיות המשתמשות בפחם וגז טבעי, ולהגדיל באופן ניכר את השימוש בטכנולוגיות "ירוקות" שונות המשתמשות בשמש, רוח, אצות, וכו'.
השינויים הללו נתקלים בקשיים רבים הנובעים מכך שהמעבר למשק חשמל תחרותי איננו מביא, לפחות עד כה, לתוצאות הצפויות (מחיר חשמל נמוך יותר ו/או אמינות אספקת חשמל גבוהה יותר). בנוסף לכך, עלות ייצור חשמל על ידי טכנולוגיות "ירוקות" גבוהה בהרבה מעלות ייצור חשמל על ידי שימוש בפחם, גז טבעי ודלק נוזלי.
במאמר שכתבתי לאחרונה עם סי. קי. וו (C. K. Woo) אנו מראים שבמשק הישראלי לא מתקיימים כיום התנאים הנדרשים להצלחת תחרות במשק החשמל. לכן, יש לקיים פיקוח מתאים על חברת החשמל. כלומר, יש להחליף את הפיקוח הקיים ב"פיקוח מותנה ביצועים" ובמקביל לעודד באופן אקטיבי כניסה של יצרני חשמל חדשים לשוק. כמו כן, יש מקום לשקול לפצל באופן מושכל והוגן את ייצור החשמל בתחנות הכוח של חברת החשמל בין מספר חברות ייצור על מנת לאפשר את כניסתם של יצרנים נוספים למגזר ייצור החשמל בישראל.
חשוב גם לציין שזיהום האוויר שנגרם מפליטת CO2 וגזים אחרים, בעקבות השימוש בפחם וגז, מהווה בעיה קשה בישראל, מעבר לנזק התדמיתי לישראל כחברה ב- OECD, הדורש מהמדינות החברות בו דיווח על צעדיהן לקידום השמירה על הסביבה. במגבלות הקיימות בישראל, הפתרון טמון בעיקר במעבר לשימוש באנרגיה סולארית ובמכוניות חשמליות. אך רצוי ככל שיהיה, תהליך זה אינו פשוט מאחר והטכנולוגיות הרלוונטיות אינן מפותחות דיין ויקרות מאוד לתפעול. בנוסף לכך, המבנה של רשת חשמל המסתמכת בחלקה על מקורות אנרגיה מתחדשים טרם התגבש, והוא מורכב מאוד לניהול.
במחקרי עם אירנה מילשטיין אני שואף לתת מענה מושכל לסוגיה של תכנון מערכת החשמל הישראלית בטווח של 5 עד 25 שנים. באמצעות מודלים מתמטיים אנו בוחנים כיצד נכון לנהל מערכת חשמל המשלבת מקורות אנרגיה מתחדשים, ומהן הדרכים היעילות להקים מערכת כזאת. המסקנה הגורפת ממחקרים אלו היא שממשלת ישראל חייבת להקצות משאבים למחקר ופיתוח של טכנולוגיות "ירוקות" מאחר שחברות פרטיות לא יעשו זאת (מחקר כזה לא יהיה רווחי עבורן כיוון שהוא מניב ידע שבמהותו הוא מוצר ציבורי). רק שיפורים טכנולוגיים משמעותיים, בתמיכת הממשלה, יאפשרו תכנון והקמת מערכת חשמל ארצית שתהיה בחלקה הגדול סולארית.
כלומר, למדינה יש מספר אתגרים משמעותיים. ראשית, עליה להשקיע בפיתוח טכנולוגיות סולאריות שיוזילו את עלות ייצור החשמל. רק הוזלה משמעותית, שתבוא בעקבות פיתוח טכנולוגיות חדשות, תוכל להגביר בהדרגה את השימוש בהן. בנוסף, יש צורך במחקר ובפיתוח של שיטות מתקדמות ויעילות לאגירת חשמל בקנה מידה גדול. אגירה כזאת הכרחית לניהול מערכת, שחלק גדול מהחשמל בה מיוצר ע"י טכנולוגיות "ירוקות".
לצד הפיתוחים הטכנולוגיים יש להציע גם מגוון פתרונות תכנוניים חכמים, מאחר שאם חלק מהותי מייצור החשמל בישראל ייעשה על ידי טכנולוגיות המשתמשות בשמש, ייוצר מחסור חריף בחשמל בימים ללא שמש (במיוחד בחורף). אחד הפתרונות לבעיה זו הוא השימוש במכוניות חשמליות המהוות, בעצם, מאגר אנרגיה למערכת החשמל הארצית. כמובן, פתרון כזה מחייב לקבוע תעריפי חשמל גמישים שישתנו על פני היממה ועונות השנה באופן המשקף את העלות השולית של ייצור וחלוקת החשמל ואת הנזק הסביבתי שגורם ייצור חשמל על ידי פחם וגז.
לא די, אם כך, בטכנולוגיות חדשות, חכמות ואיכותיות. הפעלה כדאית של טכנולוגיות כאלה מחייבת ייצור יעיל, מבנה שוק נכון, תעריפי חשמל מושכלים, המשך נאות של תהליך המחקר והפיתוח, והעצמתם של הגופים שמפתחים טכנולוגיות כאלה. כמובן, גופים אלה חייבים להיות מנוהלים היטב ועליהם להשתלב באופן מושכל בשווקים בהם הם פועלים. כלומר, ניהול מושכל ונבון מהווה את ההבדל בין רעיון טוב לבין שיפור מהותי ברווחת החיים של כולנו.
יש מקום לשקול לפצל באופן מושכל והוגן את ייצור החשמל בתחנות הכוח של חברת החשמל בין מספר חברות ייצור על מנת לאפשר את כניסתם של יצרנים נוספים למגזר ייצור החשמל בישראל.
יש צורך במחקר ובפיתוח של שיטות מתקדמות ויעילות לאגירת חשמל בקנה מידה גדול. אגירה כזאת הכרחית לניהול מערכת, שחלק גדול מהחשמל בה מיוצר ע"י טכנולוגיות "ירוקות".
פורסם לראשונה במוסף 'מנהלים' אשר יצא לאור במסגרת שיתוף פעולה בין הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ועיתון 'הארץ – TheMarker'