המקרה של ג'ול מעלה כמה שאלות קשות לגבי החברה בת ימינו, והצורה הקיצונית בה היא מגיבה לחדשנות ולשינויים טכנולוגיים.
אפליקציית UBER מאפשרת למשתמשיה להפוך לנהגי מונית מזדמנים. הדבר קורץ למשל למורים בארה"ב, אשר מרוויחים משכורת נמוכה, ויכולים בשעות הערב להשלים הכנסה בביצוע שעתיים או שלוש של נהיגה. הנוסעים מצידם זוכים לנסיעה זולה יותר, ולעיתים גם לגמישות רבה יותר, כמו למשל במקרה של אנשים הגרים ביישובים קטנים אליהם תדירות התחבורה הציבורית נמוכה ואין מוניות מזדמנות.
על פניו אובר היא פתרון מעולה לכל המעורבים. אבל לא הכל ורוד. ראשית, נהגי אובר אינם נדרשים לכל הכשרה או רישיון מיוחד. הם, אני ואתם גם יכולים להיות השכן, שנוסע כמו משוגע. מקרה קיצון שאינו בהכרח מייצג, קרה בארה"ב, שם נהג אובר רצח נוסע. נושא בעייתי נוסף הוא החיסול הפוטנציאלי של כל מקצועות התחבורה לטובת נסיעות "שיתופיות" או רכבים אוטונומיים, עוד תחום שמפתחים באובר. חשוב לזכור שתעשיית התחבורה אינה מפרנסת נהגים בלבד, אלא גם מגוון רחב של שירותי דרך, מוסכים ועוד.
ג'ול היא מקרה מעניין, כי בניגוד לסיגריות אלקטרוניות אחרות, היא לא בדיוק הומצאה כדי לגמול אנשים מסיגריות. היא אמנם נכנסה לנישת ה"גמילה", אך פרצה הרבה מעבר לכך והפכה למוצר שמנגיש ניקוטין לקהלים חדשים, שבכלל לא עישנו קודם לכן. לפנינו טכנולוגיית גמילה שהפכה לממכרת ומזיקה בעצמה – והכול מתחת לאף של המחוקק וההורים.
בינתיים, אל ג'ול מתייחסים בארה"ב כאל מגיפה שפושה בבתי הספר והכריזו עליה מלחמה. ישראל היתה המדינה המערבית היחידה מלבד ארה"ב שאיפשרה למכור את ג'ול ללא רגולציה והטרנד החל לתפוס ולהכות גלים. משרד הבריאות התעורר בשעה טובה ובמקביל ג'ול שכרו שירותי לובי יקרים. לאחר הליך מקצועי, פורסם שלשום כי משרד הבריאות החליט לפעול למען איסור שיווק הסיגריה. המאבק צפוי להימשך.
ישנן גם דוגמאות הפוכות לגמרי יש. קחו למשל את הביטקוין. בתחילה, הוא שימש בעיקר להעברת כספים שחורים לעסקאות אפלות, כמו סחר בנשים, תשלומי כופר להאקרים והעברת כספי שוחד. הוא נתפס כבעיה וסכנה חברתית. די מהר התבררו גם יתרונותיו של הביטקוין, למשל, זה שהוא מאפשר לסחור באופן שאינו תלוי ונשלט לגמרי על ידי הבנקים. נוסף על כך, עם פריצת הביטקוין לחיינו פרצה גם טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שהפכה מאז לטרנד לוהט וטומנת בחובה פוטנציאל מדהים.
"מחזור ההייפ של גרנטר הוא מודל שצופה את היחס לכל טכנולוגיה חדשנית. ראשית המודעות נמוכה, לאחר מכן גל עצום של התלהבות ואופוריה מהאפשרויות החדשות, שמהר מאוד נתפסות גם כמאיימות – מה שמוביל לחרדה חברתית מן השינוי ונסיגה מן הטכנולוגיה, אשר חוזרת לאחר מכן אט אט ומוצאת את מקומה היציב.
איני אומר שעלינו להתייחס בחשדנות וריחוק כלפי כל חדשנות טכנולוגית. אימוץ מהיר של טכנולוגיה הוא מה שהופך את התקופה שלנו על פני הכדור הזה לטובה ומרגשת כל כך. אך לפעמים אימוץ מהיר מדי, בלי לשאול שאלות, עלול לעלות ביוקר. יעידו על כך מליוני הורים לילדים שמתמכרים ברגעים אלו ממש לסיגריות אלקטרוניות. כמו תרופה – חדשנות יכולה לשפר את העולם ולהציל חיים, אך מינון גדול מדי ממנה או שימוש לא נכון – עשוי להיות גם קטלני.