כתוצאה מאותן הפרעות בתחום האקדמי, נגרמת גם הפרעה במיומנויות חברתיות והסתגלותיות, שנובעת מאותם תהליכים. בעבר התפיסה הרווחת הייתה, שלקויות למידה הן תופעה שיש לה השלכות בעיקר בגבולות של גילאי בית-הספר: יסודי, חטיבת-ביניים ותיכון. אולם, ממצאים רבים ושונים מהספרות המחקרית בתחום מלמדים, שאין כך הדבר. ידוע כיום כי לקויות למידה ובאופן ספציפי, הפרעות קשב וריכוז, ממשיכים ומלווים את הלוקים בהן לתוך הבגרות, ומשפיעים על מעגלי חיים נרחבים, ובעיקר על מעגל העבודה. הספרות על בעלי ליקויי למידה מעידה על קשיים בהתמודדות ביצירת שגרת עבודה ועיבוד מידע באופן מדויק. כמו כן, לחלקם ביטחון עצמי נמוך, קשיים בהערכת חוזקותיהם וחולשותיהם, חוסר אונים נרכש, חוסר בגרות תעסוקתית וחוסר רגישות בינאישית (Kerska, 2002).
לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז מפריעות לאספקטים רבים בעבודה. במחקרים שונים נמצא כי בעלי לקויות למידה עובדים במשרות בעלות סטאטוס ושכר נמוכים יחסית, עובדים בעבודה שלא תואמת את כישוריהם, מפוטרים יותר, מתקדמים פחות מעמיתיהם ואף מציגים רמת אבטלה גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסיה רגילה (צדוק-לויתן, 2004).
אולם, אם בעל ליקויי הלמידה, ובפרט בעל הפרעת הקשב והריכוז, יהיה מודע לכך שתכונותיו עשויות להתאים לתחומים מסוימים, ואף להוות יתרון בהם, יוכל לכוון ולעסוק בתחום המתאים לו, שבו "חסרונותיו" יהיו יתרון. אם מנתחים את התכונות ואופי החשיבה המאפיינים אנשים עם קשיי קשב וריכוז מוצאים שחלק גדול מהמאפיינים יכולים להוות יתרון למנהלים ובעיקר ליזמים. בין תכונות אלו הן: נכונות לקחת סיכונים, מוטיבציה אינטרינזית גבוהה, אמונה ברעיונותיו מבלי תלות בחיזוקים חיצוניים, נכונות למצוא פתרונות לבעיות מוכרות בצורה יצירתית ומקורית, ואף יכולת להגדיר בעיות מחדש ובאמצעות כך להגיע לפיתרון, באמצעות דרכי חשיבה שונות ומתן מסגור מחדש לבעיה (שירות התעסוקה הישראלי).
ישנו מודל "הצייד בעולם האיכרים", אשר ממשיל את בעל הפרעת הקשב והריכוז כ"צייד בעולם של איכרים" (Hartman, 2000). על הצייד להיות תמיד בחוץ, בתנועה, ובתחושת מתח ודריכות לקראת הבאות. עליו לסמוך עשל הרגישות והערנות שלו לכל תזוזה בטבע וכאשר הוא מגיע לתוצאות –אלה הן תוצאות מהירות וברורות. לעומת זאת, לאיכר יש תכנית שנתית לעבודה, והוא נערך מחדש בכל עונה לחרוש, להזריע, להשקות ולהדביר ולרוב משימותיו הינן סדורות ושיטתיות. הוא זקוק גם לעבוד בצוות, כדי לעמוד בהיקף העבודה בעונות הרלוונטיות. בעידן הנוכחי (Hartman 2000) רואה ב"צייד" אב טיפוס של בעל הפרעת קשב וריכוז. הסביבה של ימינו מקשה על הצייד, שבדרך כלל אינו מסוגל להשקעה שיטתית וארוכת טווח ואשר זקוק לתוצאות מיידיות. לעומת הקשיים שחווה ה"צייד" בבית-הספר, שבו נוזפים בו תדיר על חוסר ההשקעה שלו, בחייו הבוגרים, במידה וישכיל לכך, יוכל לנצל את "חסרונותיו" ולהפכם ליתרונות. בין תכונות אלו נמנים גם יכולת השקעה גבוהה מהממוצע, סקרנות, יכולת ליצור עניין פנימי, היכולת לסבול עמימות גבוהה ואנרגיות מגוייסות לפרויקטים, כך שיש אפשרות לגלות גמישות ולהעביר אנרגיות במהירות מפרויקט לפרויקט.
נהוג לחשוב שקיימת זיקה בין הפרעות קשב וריכוז וכן בין ליקויי למידה לבין יזמות. ניתן לומר שיזמים רבים, אשר נחשבים מצליחים הם בעלי לקות למידה כלשהיא ובפרט הפרעת קשב וריכוז. פחות מדויק לטעון שרוב בעלי ליקויי הלמידה מתאימים ליזמות (שירות התעסוקה הישראלי). דוגמא לכך ניתן למצוא בכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ (באוורס, 2007). במאמר זה נטען כי דיסלקסיה עשויה לעזור לאדם להצליח בעולם היזמות. על פי מחקר שפורסם לאחרונה, 35% מהיזמים בארה"ב הם דיסלקטים, ובאנגליה כ-20% מהם. המחקר הראה שלאנשים עם לקויות למידה יש יכולת טובה מהאחרים להאציל סמכויות, ליצור תקשורת, בעיקר בעל פה, ולפתור בעיות באמצעות תפיסה חזותית ואחרת. נמצא גם שהם עוקפים את הקשיים של קריאה וכתיבה על ידי הסתמכות על יועצים, וכי הם מומחים בהבנה של אנשים אחרים. השעמום היה פעמים רבות תמריץ מצוין להתפתחות, והעובדה שבמשך חייהם סבלו מכישלונות ומדחייה חיזקה אותם וחייבה אותם להבין כיצד עליהם להבין כיצד לעשות את הדברים בדרכם. ההבנה שהם אינם יכולים לעשות דברים בדרך הרגילה הייתה איפה תמריץ ליצור נתיבי הצלחה ייחודיים. זאת ועוד, נמצא שהסבירות שדיסלקטים יחזיקו בבעלותם שתי חברות ויותר גבוהה פי שניים מזו שבכלל האוכלוסייה (דהן וצדוק, 152).
לסיכום, התכונות האופייניות לבעלי הפרעות קשב וריכוז כגון הקשב מפוצל, הדינאמיות, הסקרנות, האנרגיה והתפקוד הגבוה במצבי עמימות מהווים גורמים מפצים על הקשיים בהתמודדות. קיים בקרב בעלי הלקות מסוג זה מעין חוסר פחד, הם חושבים ועובדים בצורה שונה, לא שמים לב לפרטים ולכן גם מתעלמים מחסמים, מווסתים את עצמם פחות ופועלים במידה רבה מתוך דחפיהם והאנרגיות הגבוהות שלהם. בשל כך, הם יצירתיים ומקוריים יותר מאחרים, כך, ודווקא משום שהם עסוקים במעין עולם משלהם, הם יכולים להתעלם מחסמים ביתר קלות. במידה והם מודעים לעצמם והופכים את חסרונותיהם ליתרון באמצעות שימוש באסטרטגיות התמודדות בונות – כגון, ביזור סמכויות, הסתמכות על בעלי כישורים אחרים לצורך "תרגום" משימות בהן פחות טובים, והפעלה והנעה של אחרים לפעולה. כישורים אלה מאפשרים להם להיות יזמים ומנהלים טובים יותר, להפעיל ולהניע אחרים לפעולה ולהשרות רוח דינאמית ותוססת, דבר המגביר את סיכוייהם להצליח בעולם העבודה.