עמותות וחברות לתועלת הציבור המכונות אלכ"רים (ארגונים ללא כוונת רווח) ממלאות בישראל תפקידים חשובים במרחב הציבורי, שכן ארגונים אלו נוטלים על עצמם תפקידים חברתיים חשובים שהמדינה התנערה מהם, כגון סיוע לנוער בסיכון, חלוקת סלי מזון לנזקקים, תמיכה במשפחות במצוקה ועוד. ארגונים אלו מתמודדים עם קשיים תקציביים רבים והמדינה שמכירה בתרומתם, החליטה לסייע בשתי דרכים עיקריות: האחת היא לפטור אותם מתשלום מס הכנסה. השנייה היא דרך התרומות: מאחר ואחוז ניכר מתקציבם מגיע מתרומות פרטיות, המדינה החליטה לאפשר לתורמים להזדכות על חלק מהמס שהם נדרשים לשלם לה וזאת בתנאי שהעמותה הוכרה במסגרת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שקובע כי מי שתרם למוסד ציבורי או למספר מוסדות ציבוריים, זכאי לזיכוי ממס הכנסה לאותה השנה בשיעור 35 אחוז, במידה ותרם לפחות 190 ש"ח בשנה ועד תקרה של 9,304,000 ש"ח או עד 30% מהכנסתו החייבת – הנמוך שביניהם.
למרות החשיבות הרבה של הזיכוי בגיוס תרומות, רק מספר נמוך של אלכ"רים נהנה ממנו. סך הכול, ברשות התאגידים רשומים כיום כ-36,000 אלכ"רים (על-פי ההערכה רק כמחצית מהם פעילים). לפי רישומי רשות המסים בישראל כ-22,000 ארגונים מסווגים כאלכ"ר לפי חוק מס ערך מוסף, כ-21,000 גופים מסווגים כ"מוסד ציבורי" ונהנים מפטור ממס על הכנסה, אבל מתוכם רק כ-5,800 ארגונים הוכרו כזכאים לסעיף 46.
אחת הסיבות לכך היא תהליך ביורוקרטי מסורבל ולא שקוף. בעקבות ביקורת שיפוטית של בג"צ בנושא בעקבות עתירה של עמותת ויפאסנה (שדרשה לקבל הכרה לפי סעיף 46) מינה שר האוצר לפיד וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש שהגישה בשנת 2014 את המלצותיה בדבר מנגנון אישור הטבות מס לאלכ"רים שהתקבלו ואושרו על ידי שר האוצר וחלקן כבר מיושמות בפועל. לכשתושלם החקיקה הן צפויות לחולל שינויים מהותיים שיסייעו לעמותות לגייס תרומות ולהרחיב את תחומי פעילותן המוכרים, וכן לפשט תהליכים שמאפשרים זיכוי ממס לתורמים.
רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי חשבון ויו"ר וועדת הקשר של הלשכה למגזר השלישי, המרצה בנושא בלהב פיתוח מנהלים סבורה כי מדובר בשינוי משמעותי ועמוק: "התוצר של האלכ"רים הוא 6 אחוז מהתמ"ג, 60 מיליארד, וההכנסות הם 130 מיליארד שקלים. הם מעסיקים 378 אלף עובדים, שהם 14% ממשרות השכיר בישראל. לכן, ברור כי כל חיזוק של הגופים הללו, בין השאר בעזרת הטבות מס על תרומות, יחזק את החברה הישראלית וגם את המשק".
כיצד בג"צ ויפאסנה הביא לשינוי החקיקה?
"בפסק דין ויפאסנה, שהוגש באוגוסט 2012, נדחתה אומנם העתירה של העמותה הספציפית להכיר בה כמוסד ציבורי, אולם בית המשפט קבע שחייבים להגדיר תוך שנה את המדיניות למימוש סעיף 46 ולקבוע קריטריונים קבועים כדי "לאיין את החשש מפני הפעלה מפלה של הסמכות המסורה לשר האוצר מכוח סעיף 46א לפקודה" כפי שכתב בית המשפט. מדוע יש לכל כך מעט אלכ"רים סעיף 46? כי וועדת הכספים הייתה מעורבת, הפוליטיקה הייתה מתערבת באישורים ובהעדר קריטריונים ברורים נוצרה סחבת והפעלת שיקול דעת רב בידי רשות המיסים באופן לא שוויוני.
"לפי הנוהל הקודם, תהליך קבלת אישור לסעיף 46 היה כרוך בזמן ממושך של עד כשלוש שנים. התהליך מתחיל מהגשת הבקשה לרשות המסים, השלב הבא: בדיקת הבקשה על-ידי ועדה פנימית ברשות המסים, השלב הבא: הבאת הבקשות שאושרו על-ידי רשות המסים לשר האוצר לאישורו, והשלב האחרון: הבקשות שאושרו על-ידי שר האוצר מועברות לוועדת הכספים לאישורה. כל זה השתנה כאמור בעקבות פסק הדין: שר האוצר לפיד מינה בדצמבר 2013 וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש כדי לבחון את אמות המידה והקריטריונים שלפיהם ייקבע מי הוא מוסד ציבורי לעניין סעיף 46. במאי 2014 הוגשו ההמלצות של הוועדה".
מה החידוש במסקנות הוועדה?
"הקושי העיקרי שעלה מהתהליך הקודם הוא מורכבות התהליך וחוסר השקיפות שנובעת מריבוי נהלים שבעל-פה ללא קריטריונים מוסדרים וברורים, וזו גם הביקורת שעלתה בפסק-הדין ויפסאנה. הוועדה הדגישה את הצורך בטיפול אובייקטיבי נטול פניות בבקשות של עמותות לפי סעיף 46 וקובעת מהפכה: סמכות האישור לעניין סעיף 46 עוברת משר האוצר למנהל רשות המסים. הוא נדרש לגבש קריטריונים סדורים לבחינת הבקשות, תוך הכפפה של ההחלטה על אישור הבקשות בוועדה פנימית שתורכב גם מנציגי הציבור. רק אחרי שמתייעצים עם הוועדה הפנימית מעבירים את השמות לוועדת הכספים לתקופה של 14 יום. אם הוועדה לא מבקשת לדון בעמותה מסוימת, תוך 14 יום העמותה מקבלת הכרה לפי סעיף 46. בסופו של דבר, יש עמותות שעבורן האישור הוא תנאי קיומי והבשורה היא הפסקת המעורבות הפוליטית במתן ההכרה בתרומות".
"בנוסף, המוטיב המרכזי של המלצות הוועדה הוא הגדלת ההכרה, הרחבת הזכאות, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בהרחבת המטרות הציבוריות. עד היום היה מדובר ברשימה מצומצמת ולא אחידה אשר הוחלט לצרף אליה מטרות נוספות שלא הופיעו עד היום, והן מתבססות על התוספת השנייה לחוק החברות לעניין חברות לתועלת הציבור. לדוגמה: הגנת הסביבה, זכויות אדם, אומנות, הצלת חיים, מורשת והנצחה, הגנה על בעלי-חיים, מחקר, פעילות למען ישראל ולמען ישראלים בחו"ל כגון: הסברה, בתי חב"ד בחו"ל,עמותת אלנט הפועלת נגד עוינות וחרם אקדמי על ישראל ועוד. מנגד, לאור הרחבת המטרות, ניתן דגש על הגברת הבקרה, הפיקוח והשקיפות בהליך.
בפועל, המשמעות היא שיהיו יותר גופים שיהיו זכאים לאישור, אך מנגד הגברת הדרישות מהם והפיכת הקריטריונים לברורים, פשוטים ושקופים".
כמו כן, נקבעו תבחינים פרוצדוראליים אשר ייצרו אחידות ושוויוניות בעת בחינת פעילות אלכ"ר כזכאי לקבלת מעמד כמוסד ציבורי, ובין היתר:
דרישה ל- 5 חברי ועד או דירקטוריון, לפי העניין, לכל הפחות אשר יהוו גורם מחזור פעילות מינימאלי של 30,000 ש"ח בשנה.
הקלה בשלוש שנים הראשונים של המוסד לעניין עמידה באחוז הוצאות ההנהלה וכלליות מתוך המחזור, על פי הוראות החשכ"ל.
הרחבת הרכב אפיקי ההשקעה המאושרים לארגון ואימוץ תיקון 23 לחוק החברות.
הגבלת שכר – עלות עובדי ומנהלי המוסד לא יעלו על עלות שכר מקסימאלי של מנכ"ל משרד ממשלתי, בהתאם לטבלאות השכר במגזר הציבורי ולמעט מקומות שבהם חלים הסכמי שכר ענפיים או קיבוציים או שכר שאושר לפי דין.
על פי הנוהל, יש מחויבות ללוחות זמנים בתוך מחלקת רשות המיסים והם למעשה התחייבו כי יסיימו את הליך אישור הבקשה של כל עמותה לפני תום 12 חודשים מיום שהוגשה.
האם המלצות הוועדה כבר יושמו?
"בפועל הנוהל הזה החל לפעול, אולם ההמלצה הספציפית לאישור אוטומטי תוך 14 יום עדיין לא נכנסה לחקיקה. כדי ליישם את המלצות וועדת פריש במלואן יש לבצע תיקון חקיקה, אולם הבשורה הגדולה היא שגם עד לקידומה של החקיקה שתעגן את כל המסקנות, התקבלה בנובמבר האחרון החלטה בוועדת הכספים הבאה לידי ביטוי באישור הנוהל החדש. יו"ר וועדת כספים אמור להפיץ את הבקשות לכלל הוועדה, וחברי הוועדה יכולים לשאול שאלות. בנוהל כתוב כי השאלות יוכנו מתוך הבנה של חברי הוועדה שנעשתה עבודה פרטנית לבדיקת העמותה על ידי רשות המיסים. במקרה שיישאלו שאלות לגבי עמותה מסויימת האישור שלה יידחה, אולם לא יותר מ-14 יום מיום קבלת השאלות של חברי הוועדה. אם לא הוגשו שאלות, רשאי יו"ר הוועדה להביא את הרשימה של כל העמותות לאישור כמקשה אחת.עוד נקבע כי מנהל תחום בכיר מוסדות ומלכ"רים ברשות המיסים יגיש אחת לשנה לוועדת הכספים דיווח סטטיסטי. לדעתי, אין דרך חזרה מהנוהל, במיוחד לאחר שנקבעו הקריטריונים והנוהל שקיבלה וועדת הכספים קיבע זאת. זו מהפכה ועליית מדרגה ויצירת אפשרות לגופים רבים לקבל אישור לפי סעיף 46 ולטייב את ההתנהלות של הגופים".