זה גם היה המסר המרכזי בכנס דאבוס שהתקיים בינואר בשוויץ: השיבוש שחוו החברות בשנים האחרונות ממשיך במלוא המרץ. כדי להתמודד איתו מומלץ להתמקד בבניית שריר החוסן. ארגונים שמצוידים בזה לא רק מתאוששים טוב יותר ממשברים, אלא גם משגשגים בסביבות עוינות. מחקר של מקינזי על משבר 2008 מצא שחברות בעלות חוסן לא רק הראו ביצועים טובים יותר בזמן המשבר, אלא גם הסתגלו מהר למציאות החדשה והותירו את המתחרים מאחור.
אם כן, כיצד יכולים ארגונים ומנהלים לחזק את שריר החוסן שלהם לנוכח האיומים החיצוניים?
1. היערכות מוקדמת
לבנק ההשקעות מורגן סטנלי היה קצין בטיחות בשם ריק סקולה. במשך שנים הוא התכונן לאפשרות של פיגוע במגדלי התאומים, שם שכנו משרדי החברה, ותרגל את העובדים שוב ושוב לתרחיש כזה. ב-11 בספטמבר 2001 היו לחברה 2,700 איש בבניין הדרומי. המטוס הראשון פגע בבניין הצפוני בשעה 8:46. מנהלת הבניין הדרומי הורתה לעובדים, שהיו פרוסים ב-22 קומות, להישאר במקומם, אבל סקולה, בניגוד להנחיות, אמר להם להתפנות במסודר כפי שתרגלו עשרות פעמים. המטוס השני פגע בבניין הדרומי בשעה 9:02. כמעט כל העובדים ניצלו. 13 איש, ובהם סקולה עצמו שנותר אחרון בבניין, לא שרדו. פרופ' יוסי שפי מ־MIT הדגיש במחקריו ומאמריו את הצורך של חברות עסקיות להכין לעצמן כמה וכמה תוכניות מגירה. לדבריו, חברות אלה יוכלו ליזום התאמה מהירה למצב משברי, ויש בכך עדיפות ביחס לתגובה למשבר לאחר שיתרחש.
2. עדכון שוטף של האסטרטגיה
פרופ' גארי האמל מהרווארד טוען שחוסן ארגוני צריך לאפשר טראומה ארגונית אפסית. לדבריו, אחת הדרכים העיקריות להשגת מטרה זו היא לעדכן בקביעות את האסטרטגיה הארגונית. במקום תוכנית לחמש שנים, כמקובל במקומות רבים, החברה צריכה לבחון אותה כל העת ולפתח הזדמנויות ומגמות. עדכון שוטף כזה יביא למצב שבו שינוי בעת משבר יתרחש באופן מהיר ואבולוציוני ללא הפתעות מטלטלות. הוא גם ימנע פיטורים רחבים ומחיקת חובות.
3. ניהול פרדוקסים
ארגונים בעלי חוסן יכולים להתמודד עם קיומם של אלמנטים מנוגדים, למשל המשכיות לצד שינוי או גמישות לצד יציבות. יתרה מזאת, הם מסוגלים לנהל פרדוקסים – לעודד פיתוח דפוסים חדשים ועם זאת לשמור על יכולות הליבה והאינטגרציה הפנימית.
חוקר השינוי ג'ון קוטר מהרווארד מתייחס לכך כאל שתי מערכות מנוגדות ומשלימות. לדעתו, שילוב של שתיהן יאפשר לשמר עוצמות קיימות ולפתח גמישות ושיפור מתמיד – וכך להצליח בסביבה דינמית.
4. ביטחון פסיכולוגי
החוקרת איימי אדמונסון הגדירה את המושג ביטחון פסיכולוגי כ"אמונה של אדם שלא ייענש או ייפגע אם יעלה רעיונות, שאלות ודאגות או יעשה שגיאות". מחקרים רבים מצביעים על החשיבות של יצירת ביטחון פסיכולוגי בקרב העובדים עבור חדשנות וחוסן ארגוני. למרות זאת, בישראל עדיין לא מאמצים זאת מספיק, ועובדים רבים לא חשים בנוח להעלות רעיונות, ועוד פחות מכך – לשתף בכישלונות.
5. תעוזה וחדשנות
ברגעי משבר הנטייה היא בדרך כלל להפחית עלויות ולעשות את המינימום הנדרש. אולם חברות שמעזות עשויות למנף את עצמן. בתקופת המשבר הכלכלי ב־1927 רוב חברות הדגנים צמצמו משאבים. בניגוד להן, חברת קלוגס בחרה להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים ובהגדלת תקציב הפרסום – מהלך חדשני שהביא לרווחים והגדלת נתח השוק.
6. פיתוח הון אנושי
ארגונים בעלי חוסן מצליחים למשוך ולפתח טאלנטים בתחומים הקריטיים לפעילותם. הם גורמים להם להרגיש שייכות ולהביא את עצמם לידי ביטוי אופטימלי ומאפשרים להם להתנייד בארגון ובמקצוע. זה בא לידי ביטוי בתרומה ובמחויבות שלהם.
7. מנהיגות פתוחה
מנהלים צריכים לעודד השמעת מגוון רחב של דעות ולבטא אמונה בהצלחה של החברה, תוך התייחסות לאתגרים. עליהם לשאול את עצמם 'באיזו תדירות אני שם את עצמי בעמדה שבה יש לי הזדמנות לראות שינוי מקרוב?' ולהיות מחוברים לשטח: לבקר ספקים ולקוחות ולפגוש אנשים ממגוון מעגלים וגילים.
8. שקיפות ונחישות
כדי לקדם חוסן ארגון צריך לקדם ערכים כגון שקיפות ואותנטיות, למידה ושיפור מתמיד, התמודדות עם קשיים באומץ ונחישות. תרבות ארגונית המעודדת ערכים כאלה תגרום לעובדים לשאוף להיות בעלי חוסן ויקדמו עמידות בקרב עמיתיהם בארגון.