ישראל כמרקחה. העולם כמרקחה. בשנים האחרונות, ובפרט מאז מגפת הקורונה העולמית, מחלחלות למודעות שתי הבנות מטרידות: מידת הוודאות מצטמקת, והכל קשור להכל.
עטלף נגוע בסין הביא לעצירת שרשראות אספקה גלובליות, וגרם למיליוני אנשים להתפטר ולא לרצות לשוב למקום עבודתם; מלחמה באוקראינה מטלטלת את שוקי המזון והאנרגיה העולמיים; הרוח של מחאת MeToo בארה"ב חיזקה, גם בישראל, את התביעה לשוויון מגדרי בשכר ובתפקידי ניהול; שריפות באמזונס ובקליפורניה הדליקו תשומת לב של משקיעים מוסדיים, גם בתל אביב; ואי מפלצתי מפלסטיק חד-פעמי באוקיינוס השקט מציף דאגות ודרישות בקרב דור צעיר של צרכנים בעולם ובישראל. וזוהי רק ההתחלה.
הסדרים בעולם משתנים במהירות לנגד עינינו. תהליכים חברתיים, אקולוגיים וטכנולוגיים מציבים אתגרים חדשים בפני המגזר העסקי. דוח הסיכונים הגלובליים של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2022 מציג בחמישייה הפותחת שלושה סיכונים אקולוגיים (הכחדת המינים ושני סיכונים הקשורים לשינויי אקלים), היחלשות הלכידות החברתית ומשברי עוני. ישראל לא חסינה בפני איומים אלה.
חברות שרוצות לשמור על רלוונטיות במציאות המשתנה נדרשות לחשוב מחדש על אסטרטגיות עסקיות, מוצרים ושירותים, חומרי גלם ותהליכי ייצור ושינוע, על שיטות גיוס ושימור עובדים ועל ניהול יחסיהן עם מחזיקי ענין. גישה עסקית נכונה יכולה להפוך את הסיכונים להזדמנויות של צמיחה ואף ליתרון תחרותי.
אחת ממפות הדרכים שיכולות לסייע בניווט בעולם המשתנה היא אג'נדה 2030: תוכנית יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא – Sustainable Development Goals או בקיצור: SDGs.
SDG – פוטנציאל לחדשנות ולצמיחה
תוכנית ה-SDGs כוללת סט של 17 יעדי-על, שככל שנתקדם להשגתם נבטיח שגשוג ארוך-טווח של האנושות ושל הכלכלה בתוך סביבה אקולוגית מיוצבת. התוכנית הוכרזה בשנת 2015 ואומצה על ידי כל המדינות החברות באו"ם, בהן ישראל.
17 היעדים נוגעים בנושאים הברורים לנו באופן אינטואיטיבי: בריאות ורווחה נפשית, מיגור העוני, ביטחון תזונתי, שוויון הזדמנויות, ערים , קהילות ותחבורה, חינוך והכשרה מקצועית, תעסוקה הוגנת, ייצור אחראי, צמיחה כלכלית, מאבק בשחיתות, חדשנות ותשתיות, אקלים, מים נקיים, אנרגיה נקיה ועוד. לא מדובר בסיסמאות ובמשאלות לב. זוהי תוכנית בפרספקטיבה גלובלית בעלת יישומים מקומיים. סט היעדים נפרט למטרות ספציפיות ולמדדים (KPIs), כך שקיימת מפה עם נתיב התקדמות לעבר כל אחד מהיעדים.
אף על פי שהשגת היעדים מוטלת על ממשלות, למגזר העסקי תפקיד חיוני במשימה; בין שבאמצעות פיתוח מוצרים ושירותים יעודיים, ובין שבאמצעות שינוי של פרקטיקות התנהלות שוטפות. סטארט–אפים רבים הוקמו בישראל סביב אתגרי האימפקט המציתים את הדמיון, המגולמים ב–SDGs, אבל גם חברות ותיקות וגדולות זיהו את ההזדמנות והטמיעו יעדים בתוך האסטרטגיה העסקית שלהן. הן יוצרות אימפקט מיטיב על בסיס יומי.
דוגמאות לאסטרטגיות SDG בחברות
חברת טבע התחייבה ומגדילה נגישות לתרופות בקרב מדינות מתפתחות ובקרב אוכלוסיות מוחלשות; חברת נטפים ותעשיית החקלאות המדייקת מאפשרות חקלאות מקיימת בתנאי אקלים משתנים; חברת שטראוס הקימה חממת חדשנות שמקדמת פתרונות לביטחון תזונתי נוכח אתגרי העתיד; חברת נשר, הצורכת 2% מסך האנרגיה בישראל לייצור מלט לבנייה מקומית, הקימה מפעל שהופך את הפסולת הביתית של גוש דן לאנרגיה. המפעל מאפשר לנשר לוותר על 30% מהדלקים המאובנים שייבאה, כמו גם לצמצם הטמנת פסולת בקרקע.
חברות אחרות מציעות שירותים פיננסים לאוכלוסיות עניות גדולות (מיקרו-אשראי ומיקרו-ביטוח), מספקות הכשרות מקצועיות והזדמנויות תעסוקה לאוכלוסיות מודרות (אוכלוסיות בתת-ייצוג בשוק העבודה), מפתחות נדל"ן הנותן מענה מוצלח לצרכים של ערים וקהילות בנסיבות חברתיות ואקולוגיות משתנות ועוד.
כל פתרון כזה יוצר ערך עסקי תחרותי, בזמן שהוא עושה אימפקט – מועיל לאנושות ברמה מקומית או גלובלית. ביעדי ה-SDG טמונות הזדמנויות לחברות מענפים עסקיים שונים, אותן גם ניתן לתקשר באופן מעניין בזכות שפת ה-SDG. יש כיום ממשלות, גופים בינלאומיים, משקיעים מוסדיים ומשקיעי אימפקט וכן לקוחות עסקיים המעוניינים להשקיע בפתרונות אלה.
איך מגיעים ליעד?
כיום ישראל קרובה להשיג 43% מהמדדים, רבים מהם בתחום הבריאות ובתחום ניהול סטטיסטיקות. כך לפי פרסום של הלמ"ס. לצורך השגת 57% המדדים האחרים, המהותיים לאיכות החיים כאן, כגון צמצום העוני והגדלת ביטחון תזונתי, שוויון, מיחזור, אקלים ואנרגיה נקייה, יש חשיבות מכרעת למעורבות המגזר העסקי.
כמו בכל פעילות, חברות שרוצות לפעול להשגת SDGs צריכות לעשות זאת באופן מתודולוגי, מדיד וקצוב בזמן. כך יוכלו להתקדם באופן ברור אל היעד, ולקבל קרדיט מהמדינה, מהעובדים, מהלקוחות ומהמשקיעים. מידע נוסף ניתן למצוא ב'מצפן הקיימות לעסקים' שתורגם לעברית על ידי המכון לאחריות תאגידית.
חשוב לציין כי הבסיס להתנהלות אחראית ולפיתוח בר-קיימא של תאגידים מגולם בגישת האחריות התאגידית, המוגדרת כיום כ-ESG (Environment, Social, Governance). פעילות האימפקט להשגת יעדי SDG צריכה להיות חלק מניהול האחריות התאגידית.
הנוסחה המנצחת
עבור רוב המשקיעים המחפשים השקעות אחראיות, הנוסחה המנצחת היא ESG + SDG. כאשר ESG מבחין בין חברות המנוהלות היטב לבין חברות "מתנהלות", ואילו SDG ממחיש את הפוטנציאל, את האוקיאנוס הכחול, את האזור שבו קיים עודף ביקוש על פני היצע, ואליו החברה מנווטת.
אנו מתקרבים לנקודת פיתול בהתנהלות האנושית, כפי שהומחש במשבר הקורונה ומומחש במשבר האקלים. בנקודה זו הדור הצעיר מעדיף לעבוד בחברות שיש להן יעוד מיטיב (purpose), הצרכנים מעדיפים מותגים שמתנהלים באחריות ובהוגנות, והמשקיעים מעדיפים חברות אחראיות שיוצרות אימפקט. יתכן שמֵעֵבֶר לפיתול, חברות שלא יתרמו באופן מהותי לצרכים האמיתיים של האנושות יאבדו את זכות הקיום שלהן. קחו לכם מפת SDG לדרך.
פורסם לראשונה במגזין The Marker Labels – IMPACT 2030
הקורסים הקרובים בלהב פיתוח מנהלים
>> קורס דירקטורים ונושאי משרה בכירה
>> קורס ניהול ESG בארגונים
>> קורס ניהול פיננסי ודו"חות כספיים
>> הסמכת MBTI
>> קורס ניהול משא ומתן
>> קורס פיתוח עסקי ואסטרטגיה