העשור שחלף היה עשור האינקובציה בתעשיית מדעי החיים, הביוטכנולוגיה והמיכשור הרפואי, מסכימים בינהם פה אחד, בסיום הראיון, רותי אלון, שותפה בכירה בקרן ההון סיכון פיטנגו, וד"ר בני זאבי, שותף מנהל, DFJ תל אביב ונצ'ר פרטנרס, היו"רים המשותפים של כנס "ILSI- ביומד ישראל 2012". בארץ, הם מעריכים, בכל שנה נוצרות בין 40 ל-50 חברות במדעי החיים, חלקן בחממות, חלקן כחברות SEED במימון פרטי, חלקן בדחיפת קרנות, או בסיוע גופי השקעה אחרים.
"אנו מאמינים שהעשור הבא, יהיה העשור שבו חלק גדול מהחברות הללו יגיעו לבשלות, או שהמוצרים שלהם יגיעו לשוק, או שהם יגיעו להסכמים משמעותיים עם חברות מיסחור גדולות – במדיקל או בפארמה, או שיימכרו. חברות רבות כבר נמצאות בשלבי ניסויים קליניים מתקדמים ורבות מהן עשויות להבשיל ממש בקרוב", אומרים אלון וד"ר זאבי.
"העשור הנוכחי יביא הרבה הצלחות בתעשיית מדעי החיים, בדומה למה שהיה לנו בשנות האלפיים עם תעשיית ה-IT והתקשורת", אומרת אלון. "עדיין ממשיכים ליזום מיזמים טכנולוגים גם בביופארמה וגם במיכשור רפואי בישראל, שהם ייחודיים ביותר גם על הרקע העולמי, והם בהחלט יכולים להביא לשינוי מהותי בדרך שבה אנחנו מטפלים בחולים".
מדובר במהפכה שלוקח לה הרבה יותר זמן להבשיל, אומרת אלון, ובכל העולם היא נמצאת בפיגור של 15 שנה אחרי תעשיית ה-IT והתקשורת, אבל הדבר אינו מפתיע משום שתהליכי הפיתוח של מוצרים, בפרט בתחום הפארמה, דורשים תהליך ארוך הרבה יותר. "צריך הרבה סבלנות בביזנס הזה", היא אומרת.
מה הולך לקרות בכנס השנה?
"זהו אחד הכנסים הגדולים הקיימים במדעי החיים בעולם, השני, או השלישי בגודלו, אחרי הכנס האמריקני הגדול וזה הישג לא מבוטל למדינה קטנה כשלנו. כ- 6000 משתתפים מגיעים אליו בדרך כלל מתוכם, כאלף מגיעים מכ-40 מדינות.
תעשיית הביומד מתבססת על שלוש תעשיות: מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה ופארמה ולשלושתן יש ייצוג בכנס. כ- 60 חברות ביומד ישראליות יציגו את החדשות והחידושים שלהן, כשהמטרה המרכזית היא להציג את התעשייה הישראלית בפני האורחים הזרים וכמובן בפני החברים למקצוע. מחצית מהחברות הן מתחום המכשור הרפואי ומחציתן מתחום הביופארמה, כאשר כל אחת מהחברות תציג במשך כ – 20 דקות. בנוסף תתקיים בכנס התחרות המסורתית של הסטארטאפים, כאשר כל אחת מהחברות תציג במשך כ- 10 דקות ושופטים בינלאומיים ומקומיים מתחומים שונים יתנו להם ניקוד. לרשות המשתתפים יעמוד גם מנוע מפגשים 'אחד על אחד', כאשר כל אחד יכול לשים עצמו במנוע החיפוש ולהפגש עם כל אחד משאר המבקרים הרשומים לאירוע. בשנה שעברה נפגשו בצורה הזאת למעלה מ- 3500 אנשים, ומי יודע כמה עסקאות ושיתופי פעולה נסגרו שם….
ככל שהתעשייה מתפתחת כך נוספים כל שנה עוד ועוד נושאים לדון בהם. השנה, הוחלט לעסוק בנושאים ברומו של עולם הביומד, כמו המצב הכלכלי העולמי, השינויים שקורים ב-FDA וההשפעה על המערכת הרפואית העולמית. נעסוק בשינוים במערכת הבריאות האמריקאית ובפנייה לשווקים נוספים מחוץ לאירופה וארה"ב, ובעיקר במדינות דוגמת סין. שני מרצים מסין ומארה"ב ידברו בפאנל מיוחד על האפשרויות הקיימות לחברות במדעי החיים בשוק הסיני ומה צריך בכדי לחדור אליו.
כן יעלו נושאים חמים, דוגמת ההתפתחות ב- Mobile Health. מדובר בנושא שהולך וצובר תאוצה בעולם כולו כיוון שהוא נוגע בדרך בהניתן השירות הרפואי. זמינות המידע ומערכות התקשורת נותנת היום עוצמה לחולה במובן של התחזקות ההשפעה של הצרכן על השירותים הרפואיים שהוא מקבל.
נדבר על דרכי התקשורת חדשים שקיימות היום בין הצרכן לנותן השירותים, למתן ידע, מתן פידבק, חשיבות הרפואה המונעת ונעסוק גם בתחום המאוד משפיע של המדיה החברתית. נדבר גם על העובדה שמערכת הבריאות ותעשיית מדעי החיים צריכות לעבור שינוי בדרך שבה הן מפתחות תרופות ומספקות את השירות הרפואי ולצורך זה אף ייערכו סמינרים יחודיים. כך, ייערך מפגש העוסק בנושא המודלים החדשים בפיתוח מוצרים, כיצד התפישה לגבי פיתוח מוצרים רפואיים השתנתה, כך שאם בעבר המיקוד היה פיתוח מוצרים לרופאים ולצוות הרפואי, הרי שהיום החברות מתחשבות יותר גם בצרכן בפיתוח מוצריהן.
ייערך גם מפגש בנושא השקעות ההון במדעי החיים, כאשר רוב הנציגים בו מגיעים מקרנות הון סיכון אמריקניות מובילות בתחום, מתוך מטרה שקרנות הון סיכון מחו"ל יכירו את התעשייה הישראלית וגם ייצרו הזדמנויות חדשות וייערך דיון ב-Technology transfer office – וכיצד מתבצעת העברת מידע מהאוניברסיטאות לתעשייה. בכירים מחברות המסחור ירצו על האתגרים שעומדים בפניהם, דרכי הפעולה, והכיוונים החדשים.
למותר לציין שבין המרצים שלנו, כבכל שנה, נמצאים בכירי התעשייה העולמית, שאנו גאים לארח, ובהחלט יהיה מעניין לשמוע מה יש להם להגיד. כמובן שיש לנו נציגות מכובדת ביותר גם לישראלים, ובינהם הישראלי מספר 1 שלנו, כבוד נשיא המדינה, שמעון פרס, ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר, ד"ר ג'רמי לווין, נשיא ומנכ"ל טבע, אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת ועוד רבים וטובים".
איך אתם קושרים בכנס בין המצב הכלכלי בארה"ב לתעשיית הביומד בעולם?
אלון: "אנחנו מביאים את המנהל הבכיר ביותר בגולדמן זקס בתחום מדעי החיים בבנקאות. הוא ידבר על היכן נמצאת תעשיית מדעי החיים היום בעולם, איך זה מתבטא בשווקים הפיננסיים והקשר ההדדי בין שניהם. אם הקשר בין השניים הוא טוב, ניתן לבצע פעולות פיננסיות וניתן לקנות חברות. נציגים מאבוט ומחברת מדטרוניקס, ידברו על הטכנולוגיות החדשות בתחום המכשור הרפואי וכיצד הן מתאימות עצמן לתנאים של היום ולשווקים החדשים המתפתחים".
זאבי: "תהיה גם ד"ר ג'ואן וולדשטרייכר, הרופאה הראשית של ג'ונסון אנד ג'ונסון, שתדבר על האתגרים וההזדמנויות של פיתוח בחברות הפארמה ונארח גם את דן מנדלסון, מנכ"ל אוולר הלת', שידבר על שינויים שחלו בשוק האמריקאי עקב והרגולציה ואיך הם משליכים על פיתוח טכנולוגיות של מיכשור הרפואי. בפאנל סיום שאותו יעבירו עיתונאים מקצועיים, ניתן יהיה לשמוע דווקא מעיתונאים שמסקרים את התעשייה בצורה אינטנסיבית יומיומית ומכירים אותה מכל הזוויות שלה, על האתגרים וההזדמנויות בתעשיות הללו".
מה אתם יכולים להגיד על המצב של שלוש תעשיות הביומד בישראל?
זאבי: "לגבי תעשיית הפארמה, אנו ניצבים מול שוק בו הרגולציה הרבה יותר מסובכת מבעבר והחברות ניצבות בפני קושי לאישור תרופות. גם כשה-FDA מוריד תרופות של מאות מיליוני דולרים מהשוק, כמו בסיפור של הוויוקס, זה משפיע מאוד כאשר מדברים על התעשיה בארץ".
אלון: "המיקום של המדינה שלנו פשוט קלאסי. אנחנו קרובים למזרח הרחוק ויש לנו יכולת יחסית טובה לשוחח עם ההודים, הסינים והקוריאנים. הם באים לפה ומתעניינים במה שקורה כאן, כיוון שהם חושבים שיש פה מודל ששווה להם ללמוד ולחקות. אנחנו מאמינים שהקרבה הזו, אם התעשייה תשתמש בה בצורה נכונה מבחינה מנטלית, תוכל לסייע לנו להשתלב, בצורה נכונה יחסית לאחרים, בשווקים הללו. צריך לקחת בחשבון בהקשר הזה כי היכולת של התעשייה בישראל להתגמש, מאפשרת לה לנוע מהר, יחסית לעולם".
זאבי: "יכולת הגמישות שלנו בנושא הפיתוח ותהליכי הייצור היא גבוהה מאוד. יש לנו יתרון גדול על מקומות אחרים בעולם. זה האופי הישראלי. כשסוגרים בפני ישראלי את הדלת הוא נכנס דרך החלון…. הכוח הגדול בתעשייה בארץ הוא השילוב של הידע שנולד באוניברסיטאות, בבתי החולים ובמכוני המחקר השונים, יחד עם הרוח היזמית הישראלית האופיינית. אנחנו גם פוגשים די הרבה אנשים בתעשייה שלנו שמגיעים מתעשיות אחרות ומביאים עמם מיומנויות מתחום ה-IT והתקשורת. הם צריכים כמובן להכיר את הנושאים הייחודיים של התעשיה, כמו רגולציה, ניסויים קליניים וקבלת שיפוי ביטוחי. לא מספיק שיש לך אישור לשיווק, מישהו צריך לשלם על המוצר הזה".
ומה לגבי השינוי שעובר על מערכות הבריאות?
זאבי: "שינוי משמעותי שקורה זה מספר שנים בתחום מדעי החיים, מוגדר כ- out of the pocket payment של אוכלוסיות מטופלים, כמו גם העברת האחריות יותר ויותר למטופל או לצרכן ובהתאם לכך גם התשלום עבור הביטוחים הרפואיים משתנים. המסר הוא שככל שתשמור על עצמך יותר ותפעל למען רפואה מונעת, כך תשלם פחות על הביטוח וככל שתזניח את עצמך תשלם יותר על הביטוח.
העלות של המערכת הרפואית היא בלתי נתפסת וה- S&P הוציאה אזהרה למדינות ה-G20 שאם לא יעשו משהו עם עלויות מערכת הבריאות, יורידו להם את דירוג האשראי של המדינה. במדינות אלה הוצאות על תרופות מגיעות לכדי 10% מההוצאות לבריאות ומיכשור רפואי מגיע לבין 6% – 5%. כל שאר ההוצאות הולכות לארגון, כוח אדם, מתקנים ושירותים".
אלון: "אנחנו רוצים לקוות שהחברות בישראל תדענה לא רק איך להביא מוצר יותר טוב לשוק, אלא להביא מוצר שיוריד את עלויות הטיפול בחולים".
זאבי: "היום, מעבר לזה שצריך להוכיח שמוצר הוא יעיל מבחינה קלינית, הוא חייב להיות גם בעל ערך למערכת הבריאות. יש לזה שני היבטים: האחד הוא cost efectiveness – השימוש במוצר עשוי להוריד את העלויות ו- comparative effectivness – השוואה לעלויות של מוצרים קיימים. זה מעלה את העלויות של הניסויים הקליניים וגם קשה להכניס מוצר כזה בגלל שהסטנדרט שלו גבוה מדי. צריך יעילות קלינית וגם יעילות כלכלית למערכת הבריאות.
מצד שני, אומנם משתדלים לא להגדיל עלויות, אבל דווקא התרופות הביולוגיות יותר יקרות ויש נטיה להאמין שהן בחלקן יותר טובות, אבל הזמן יגיד.
חברות למדו לחיות בסביבה כלכלית חדשה. זה לא תהליך של יום יומיים. בשלוש השנים האחרונות חברות למדו לעשות דברים ביעילות, לשמור את הכסף ולא לגייס כשנמצאים בשקל האחרון בקופה. לתכנן את הדברים יותר ביעילות ובחסכנות, ובזה הישראלים טובים".
אתם אופטימים לגבי מצב התעשייה בישראל?
זאבי: "אנחנו מסתכלים לאחור על עשר השנים האחרונות ורואים שהוקמו בסביבות 400 חברות, שרובן מגיעות לבשלות כעת. אם נבחן את היכולת של התעשייה הישראלית, לפחות כפי שהדבר משתקף בניסויים קליניים, אזי לא כולן הגיעו למצב של חברות שמוכרות , אבל בהחלט ישנה התקדמות משמעותית".
חוק המו"פ?
אלון: "ניתן לציין לטובה את חוק המו"פ, כיוון שכל השינויים נכנסים כעת לתוקפם. במקרה של חברות שיקבלו כסף מהמדען הראשי, נדע כיצד לכמת את סה"כ הכסף שיצטרכו להחזיר. אם חברה תוציא את הידע מישראל היא תצטרך לשלם פי 6 מהכסף שקיבלה מהמדען ואם הידע והייצור נשאר בישראל היא תצטרך לשלם פי 3. מצב כזה מקל על החברות הישראליות, על המשקיעים ועל החברות הזרות שבאות לעשות עסקים עם ישראל ואני מאמינה גם יוריד את המקח והמכר עם מנהלת המדען הראשי. זה שינוי מבורך שלקח הרבה שנים להגיע אליו והוא בהחלט מצויין".
בני, אחרי פעילות של שנים בוועדת ההיגוי של שבוע הביומד, הצטרפת השנה לרותי כיו"ר משותף…
זאבי: "לפני 13 שנה אחרי הרבה שנות פעילות כרופא ב'שטח', עברתי לתעשיה. ובתשע השנים האחרונות אני בהון סיכון ופעיל בתעשייה. רותי שעומדת בראש הכנס בשנים האחרונות, הביאה אותו גם לרמה מקצועית גבוהה וגם לחשיפה מקסימלית. זה הפך לכנס חובה עבור כל מי שנמצא בתעשיית מדעי החיים ובזכות הכנס הזה אנשים מכל רחבי העולם מבינים את היתרונות של התעשייה הישראלית ואני שמח שאני יכול לסייע בתנופה הזו".
אלון: "כשאתה עושה משהו 4 שנים אתה מרגיש שהגיע הזמן שמישהו יבוא ויעבוד איתך, יכניס רוח חדשה ומחשבה חדשה ובני עושה עבודה נהדרת. זהו הכנס היחידי בארץ שהחברות שולחות אליו עובדים רבים וזה נותן לכולם תחושה שהם נמצאים בלב העניינים. המשתתפים לומדים היכן צריך להוסיף לעצמם ידע, למה להקשיב, איפה נעשות טעויות, איך אפשר לתקן ולתכנן מראש ולכן חשוב לנו לבנות את הכנס בצורה מאוד חינוכית וייצוגית".
מתוך: הידען, מאי 2012