לפני כעשור הייתה רווחת התחושה שכל מי שעוסק בנושאים של מיינדפולנס, בודהיזם ורוחניות צריך בהכרח ללבוש בגדים לבנים, לדבר בקול שקט ורגוע ולהיות מאוד רחום וידידותי. היום מצפים מאותם אנשים ללבוש חלוקים לבנים ולדבר כמו חוקרי מוח, מכיוון שהמיינדפולנס עבר מהעולם הרוחני גרידא לעולם המחקר, ההשקעות הפיננסיות, החינוך, הבריאות ועולמות רבים נוספים.
המיינדפולנס (שהיה מאוד אופנתי לפני 2500 שנה) הפך לפתע לטרנד החדש, טרנד שמקבל תכנית ב-"60 דקות" האמריקאית ו"ליידי גלובס" מוציא גיליון מיוחד המוקדש לו. אז למרות שבאופן אינטואיטיבי מיינדפלונס מתקשר למדיטציה, תופתעו לגלות שלמיינדפולנס יש חיבור הדוק לעולם העסקי, חיבור שרק הולך ומתחזק ואימון במיינדפולנס תורם רבות לניהול טוב ואפקטיבי יותר.
עד כמה קשה לנו להתמקד בהווה?
אז מה זה בעצם מיינדפולנס? העולם בו אנו חיים כיום הינו עולם לא יציב לחלוטין. אם בעבר יכולנו לתכנן קדימה לטווח של 5-10 שנים, היום הבלאגן שולט, החיים משתנים במהירות אדירה ואין לנו את היכולת לצפות מאין יגיע הגורם שישנה לנו את התמונה ויצור מציאות שונה לגמרי. מעבר לכך, רובנו לא כל כך יודעים להתמקד בהווה ואנו מסתכלים עליו בצורה מאוד מוטה – מוטה ברצונות שלנו, מוטה בתשוקות שלנו ובשלל גורמים אחרים.
לפיכך, העיקרון הבסיסי של המיינדפולנס הוא התבוננות במציאות כמו שהיא ושהייה בה באופן נטול שיפוט. על פניו זה נשמע כמו משהו שכולנו עושים רוב הזמן, אבל בפועל האמת רחוקה מכך. אנחנו חושבים שאנחנו רואים משהו ושאנחנו יכולים ברגע נתון להיות לחלוטין בתוכו, אבל לרוב אנו מרוכזים בעתיד ובדברים שאנו צריכים לעשות או בעבר – במקומות בהם היינו לפני כן, הדברים שהחמצנו וכיו"ב. כלומר, השהייה שלנו במקום בו אנחנו נמצאים כרגע זה אחד הדברים הנדירים ביותר שאנחנו עושים. באופן מפתיע, זה גם אחד הדברים הבריאים ביותר.
אימון במיינדפולנס זה אימון בשהייה עם מה שיש. אימון שהומצא על ידי הבודהה, כלומר זה שהתעורר. זו אחת מהדרכים שלו לפתור את הסבל בעולם. זו הדרך שבה במשך אלפי שנים ישבו אנשים במערות, במנזרים ובבתים ונתנו לעצמם זמן להיות עם מה שיש בהווה.
הפן המדעי של מיינדפולנס
לפני כ-25 שנה, חוקר, ביולוג ומתרגל בודהיזם, בשם ג'ון קבצין, הבחין שהדבר הזה, הישיבה הזאת, עושה לו טוב ולא רק לו אלא גם לאחרים. הוא הרגיש איך זה מרגיע אותו, משקיט אותו וגורם לו להתבונן על העולם בצורה שונה ומדויקת, לקבל דברים כמו שהם ולהתמודד עם לחצים ומתחים.
השלב הבא מבחינתו היה לגשת לבית חולים פסיכיאטרי בבוסטון ולבקש מהם לקבל קבוצה של אנשים שסובלים מכאב כרוני, כאלה שניסו הכל, שכולם כבר התייאשו מהם והתרופות כבר לא עוזרות להם. הוא בנה עבורם תכנית של שמונה שבועות, במסגרתה נפגש איתם שעתיים בשבוע, במהלכם הוא לימד אותם את האימון במיינדפולנס, אותו הם תרגלו אותו במשך עשרים דקות כל יום. המטופלים נבדקו לפני התכנית, לאחר שהסתיימה ופעם נוספת מספר חודשים לאחר סיומה והתברר שעוצמת הכאב ירדה ויכולת ההתמודדות עם הכאב עלתה אצל שני שליש מהמטופלים בצורה מאוד משמעותית.
המחקר של ג'ון קבצין היווה פריצת דרך משמעותית בתחום ובהשראתו החלו לצוץ שורה של מחקרים שרק הלכה וגדלה עם הזמן: בשנות ה-80 היו עשרה מחקרים על מיינדפולנס, בשנות ה-90 היו מאה מחקרים ואילו בשנת 2013 התפרסמו כבר 550 מחקרים על מיינדפולנס. הממצאים של המחקרים די מדהימים: לפי המחקרים מיינדפולנס עוזר בהפחתת כאב לא פחות מחלק גדול מהתרופות להפחתת כאב; אימון במיינדפולנס יכול להוות תחליף לפרוזאק, הוא אפקטיבי יותר מהתרופה ולא כולל את תופעות הלוואי שלה, הוא מפחית דיכאון ומתחים, הוא מגביר את תחושת האושר, מגביר את תחושת ה-well being שלנו, מגביר יצירתיות, ידידותיות וחברתיות ומגביר הבנה והכלה של האחר.
כשהתחילו לבחון את הנושא בעולם העסקים מצאו תובנות מרתקות: מנהלים שמתאמנים הרבה זמן במיינדפולנס מקבלים החלטות טובות ומדויקות יותר, נתפשו ככריזמטיים יותר, יצירתיים יותר ובאופן מובהק גם מקבלי החלטות טובות יותר.
מחקר שנעשה ב-INSEAD בדק את הנושא לעומק. בדקו שתי קבוצות נבדקים, קבוצה אחת עשתה קורס ב-Social Responsibilty – אחריות חברתית ומעורבות חברתית וקבוצה שנייה עשתה קורס במיינדפולנס. לאחר סיום הקורסים בחנו מי מהמשתתפים עסק יותר בפעילות שטומנת בחובה אחריות חברתית – אלה שהשתתפו בקורס באחריות חברתית או אלה שהשתתפו בקורס במיינדפולנס, קורס שלא נאמרה בו ולו מילה אחת בנושא אחריות חברתית. התוצאות הראו באופן ברור שמי שעסק במיינדפולנס, מי שתירגל מיינדפולנס, קיבל החלטות אחראיות וחברתיות יותר.
מיינדפולנס ככלי ניהולי
מה קורה לנו במהלך יום עבודה ארוך ומייגע? כשאנו צריכים להתמודד עם שינויים תכופים ולחץ? מה שנראה לנו יציב למעשה אינו יציב. מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, אנו לא באמת יודעים. מה קורה לנו כשאנו מסתכלים על המציאות ורואים את מה שאנחנו רוצים לראות? האם אנו יכולים לראות את המציאות מבלי לברוח מזה, בלי לגרש את זה, בלי להיכנע לזה? היכולת לעשות את זה היא מיינדפולנס.
תכנית מיינדפולנס בניהול בלהב פיתוח מנהלים נותנת מענה לסוגיות אלו. במהלך המפגשים אנו משוחחים על נושאים אלו ועל החלק הרגשי שבכך. במהלך התכנית נציג מחקרי מוח ונתייחס להפרעת קשב – בעיה שכיחה מאוד בקרב מנהלים. נראה איך כל אחד מאיתנו יכול לקבל החלטות טובות יותר, לנהל משא ומתן מוצלח יותר ולפעול באופן מערכתי.
אחד הדברים המעניינים ביותר בכל הנוגע למיינדפולנס זו העובדה שהתפישות החדשות בניהול, המתבססות על גישת המערכות המורכבות, גישת הכאוס או סף הכאוס, תואמות אחת לאחת גם את הפילוסופיה הבסיסית וגם את הכלים של המיינדפולנס. ולכן, באופן די מפתיע, יש בידינו טכניקה מאוד עתיקה שיכולה לעזור לנו להתמודד עם העולם המופרע והמטורף, המרתק, היפיפה, המעשיר והמאמלל כאחד, שבו אנחנו חיים היום.