אהרוני, מומחה לייעוץ אסטרטגי, לחדשנות ולאסטרטגיה גלובלית, מסביר: "מקובל להתייחס לארבעה גלים בהתפתחות האנושית: העידן החקלאי, שהתאפיין במעבר מציד לגידולים חקלאיים ובהקמת קהילות; העידן התעשייתי, שהתאפיין במעבר מכוח עבודה ידני למכונות ובעליית התפוקה והיעילות; עידן האינפורמציה, שבמהלכו עברנו לעולם הדיגיטלי והמידע נעשה זמין לכולם בכל מקום; והעידן התפיסתי, שבו היתרון התחרותי אינו בתוספת מידע, אלא ביכולת לנתח אותו ולהפיק ממנו את המרב. זה עידן ההסתגלות, הגילוי, התהליכים, הערכים, המהירות והמעבר מניהול למנהיגות. דרווין היה זה שאמר שלא החזק או האינטליגנטי ביותר שורד, אלא זה שמסתגל במהרה לשינוי. הקורונה לא יצרה את מה שמכנים 'הנורמלי החדש', היא רק האיצה את התהליך והוכיחה לנו כמה חיוני להיות ערוכים לשינויים מהירים. כדי להצליח כיום יש צורך בתהליך קבלת החלטות מהיר וקצר, בחדשנות וביזמות פנים-ארגונית, במודלים אסטרטגיים חדשים הנותנים מענה דינמי, במהירות תגובה ובסתגלנות. חברה שניחנה ביכולות האלה היא זו שתוכל להמציא את עצמה מחדש שוב ושוב, על ידי פיתוח תהליכי זיהוי, תגובה מהירה ויכולת שינוי מתמדת". לדבריו, בקצב השינויים של השנים האחרונות, בתוך כ-15 שנים ייעלמו יותר ממחצית החברות הגדולות הקיימות במדד 500S&P. "גם מי שאינו מנהל חברות בסדר הגודל הזה חייב לשנות את דרכי הניהול המוכרות לו כדי לשרוד ולהצליח בעולם המשתנה תדיר".
תכנון בתנאי אי-ודאות
"משבר הקורונה הציב אתגרים ניהוליים חדשים, שנבעו בעיקר מהיעדר מודלים לפתרון. ההנהלות לא היו ערוכות עם תרחישים שייתנו מענה מיידי למשבר הגלובלי הזה, ואחרי כמעט שנתיים של מגפה עולמית, ברור לכולם שיש לשלב בין תכנון לטווח הקצר לבין תכנון ארוך טווח, שנדרשות תשובות מיידיות לפתרון בעיות לטובת הבטחת הישרדותה של החברה, לצד תכנון כיווני ההתפתחות העתידיים שלה ושינוי המבנה הארגוני. הקורונה גם הבהירה לנו שההון האנושי הוא הנכס המהותי ביותר של ארגונים וחברות, שהוא המשאב שבו חשוב ביותר להשקיע. ערכים כמו איזון בין חיי המשפחה לעבודה נעשו משמעותיים הרבה יותר, השכר נעשה חשוב פחות בהשוואה לתחושת הערך של העובדים בחברות השונות, אנשים הבינו שלא חייבים לצאת לפנסיה ממקום העבודה שבו החלו לעבוד כשהיו צעירים ושאפשר לפתח קריירה חדשה גם בגיל 50. מעבר לזה, אם בעבר חברה יכלה לבחון מודלים ולתכנן לאורך חודשים ארוכים, לבצע התאמות שוטפות עם הזמן או לעבור למודל אחר בהליך מסודר, כיום ברור שמהירות התגובה חשובה יותר מהדיוק שלה, ותכנון בתנאי אי-ודאות צריך להפוך לדרך חיים. הנהלות נדרשות לתת בו בזמן מענה הן לבעיות מיידיות והן לאתגרים עתידיים. המציאות משתנה בקצב מהיר ודינמי, וגם תהליכי הייעוץ האסטרטגי והארגוני משתנים בהתאם".
אהרוני מעריך כי המשברים העולמיים, דוגמת הקורונה, השריפות בקליפורניה או הצפות הקיץ בגרמניה, ישפיעו על כל החברות והארגונים, קטנים כגדולים, מספרם ילך ויגדל, ולכן היכולת לבצע שינויים שיידרשו חברות וארגונים לעשות כדי לעמוד בקצב – היא קריטית להצלחה והישרדות.
זו אחת הסיבות לכך שכבר כיום הקורסים שמציעה "להב פיתוח מנהלים" אישיים יותר ובנויים מקפסולות של תכנים שונים, כל מנהל ומנהלת יכולים לבחור קפסולות בקורסים שונים כך שיתאימו לצורכיהם ולשלב ביניהן. בנוסף השנה להב מציעה ארבע תוכניות חדשות המותאמות למציאות החדשה – ייעוץ עסקי, ניהול ESG בארגונים, ניהול סיכונים והשקעות בסטארט-אפים. כמו כן בקרוב, מציין אהרוני, יוכל כל מנהל הפונה לחברה לעבור מעין אבחון מקצועי שיסייע לתפור לו את תוכנית הפיתוח המדויקת לו. מדובר, לדבריו, בביטוי לתפיסת הפרסונליזציה שתופסת מקום הולך וגדל בעידן הנוכחי.
כדי לסייע לחברות ולארגונים בהסתגלות לקצב ההתרחשויות המהיר, מציעה להב את תוכנית ה"מצפן" – תהליך קצר–מועד ייחודי לייעוץ אסטרטגי וארגוני הנמשך כחודש וניתן ליישום מיידי. במהלכו נכנסים מומחי להב לארגון ומסייעים לו בתכנון אסטרטגי ובתכנון חדשנות אסטרטגית וביצוע תהליכים ארגוניים מהירים, מתוך הבנה שהפריבילגיה לתהליכי תכנון ארוכים איננה עוד. התוכנית כוללת התייחסות לפתרונות בטווח הקצר ובטווח הארוך, במקביל.
אנחנו חיים בעולם שבו אם מנהל וארגון אינם דינמיים, אינם זריזים, אינם ערוכים למענה מהיר – הם לא יהיו. כמובן, אין פתרונות קסם, וההצלחה אינה מובטחת, אבל אנחנו מתערבים ומספקים למנהלים ולמנהלות כלים שיעזרו להם, ויאפשרו להם לרוץ מהר יותר מהמתחרים בעולם שבו זה תנאי הכרחי להמשכיות וקיום עסקי וארגוני".
פורסם לראשונה בעיתון דה מרקר