משהו לא הסתדר לי כאן, מי מדבר בארץ על השקעות בסטרטאפים ביורו?״ מספר שאלות אחרי זה, כבר אמרתי לו שהוא חייב לשלוח לי את מה שהוא קיבל. כמה ימים אחרי התקשרתי לדורון והסבתי את תשומת ליבו לסדרת עובדות שבגללן לא הייתי משקיע בחברה הזו, ולא רק כי אצלי 60 אלף יורו זה עדיין הרבה מאד כסף, אלא בגלל פגמים מהותיים במבנה העסקה וחלקים בהסכם שהם לא שלחו לו, ויש בהם סכנה להשקעה שלו, וכל זה עוד לפני שבדקנו עד כמה הסטרטאפ מוצלח או לא. ״או בקיצור״ אמרתי לו, ״כמו שאני לא הולך לעשות סתימות בשיניים לאנשים רק כי הייתי פעמים רבות אצלך בטיפול, אני מציע שתכיר קצת יותר את העולם הזה, לפני שאתה מהמר על 60 אלף יורו, כי מה שאתה עושה זה שקול להימור״.
הסכנות שבהשקעה בסטארט-אפ
למעט שמו של הרופא ותחום העיסוק של הסטרטאפ, מדובר על אירוע אמיתי. הוא גם לא היחיד, לאורך השנים יצא לי כמה וכמה פעמים לדבר עם משקיעים, שסיפרו על מקרים דומים, ועל הלקח היקר שהם למדו. יזמים הם אנשים היודעים מאוד לשכנע. ככה זה עם אנשים המשוכנעים בצדקת דרכם והם אופטימיים יותר מרוב האוכלוסייה. רבים, ובתוכם גם אני, יאמרו לכם שאופטימיות היא תכונה חיונית למי שרוצה להיות יזם. להקים חברה, ובטח סטרטאפ, זו דרך מאתגרת, מלאה עליות ומורדות, ועם סיכויי הצלחה מאוד קטנים. כדי לצלוח את הדרך הזו, כדאי להצטייד בהרבה מאוד אופטימיות, לצד תכונות רבות אחרות.
תחום ההשקעות בסטרטאפים הוא צעיר יחסית לתחומי השקעה אחרים. גם כיום, אין מתודולוגיה מאוד סדורה איך משקיעים בסטרטאפים. רוב המשקיעים בקרנות ההון סיכון, לומדים את ועל התחום תוך כדי עבודה. הם מתחילים לרוב כאנליסטים, מתקדמים להיות Associate , משם להיות Principal ואז, אם וכשהם מצליחים לגייס קרן, הם הופכים להיות General Partners. גם אחרי שהם נמצאים בתחום שנים רבות, התחום הזה עדיין מזכיר יותר אומנות מאשר תחומי השקעות אחרים כמו נדלן או פיננסים. אי הוודאות בתחום, היא מאוד קיצונית ומכתיבה פרקטיקות שחייבים להכיר.
אז מה צריך לדעת לפני שמשקיעים בסטארט-אפ?
אחד הדברים שחשוב למשל, לדעת, זה כיצד לנהל את הקשר עם משקיעים אחרים באותו הסטרטאפ. לכאורה, לכל המשקיעים ישנו את אותו האינטרס – הצלחת הסטרטאפ – אבל המציאות היא כמובן מורכבת יותר. אנג׳ל למשל, כמו דורון שהזכרתי קודם, כאשר הוא משקיע בסטרטאפ, השיקולים שלו שונים מאשר השיקולים של חממה טכנולוגית, אקסלרטור, רשות החדשנות, קרן הון סיכון, קרן הון סיכון זרה או קרן הון סיכון תעשייתית, ואלו רק חלק מסוגי המשקיעים שיפגוש משקיע לאורך חיי הסטרטאפ. סוג המשקיע והמוטיבציה שלו, היא רק שיקול אחד מתוך מכלול השיקולים והידע שיש לרכוש כשמחליטים להשקיע. אנסה להמחיש זאת בקצרה ואציג את נקודת המבט של אנג׳ל.
מה זה משקיע אנג'ל?
ראשית, נבין למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים אנג׳ל. המילה אנג׳ל מתארת מגוון רחב מאוד של משקיעים פרטיים בסטרטאפים. במובן זה, להגיד אנג׳ל, זה כמו להגיד מכונית, או אוכל, או כל שם תואר כללי למשהו הכולל מגוון רחב של סוגים. המונח אנג׳ל מגיע מהתיאטרון בברודווי, כך נהגו לתאר אנשים פרטיים אמידים, אשר מימנו תיאטראות שאחרת היו נסגרים. באופן דומה, בעולם הסטרטאפים, אנג׳לים הם אנשים פרטיים, המשקיעים את כספם הפרטי בסטרטאפים, לרוב בשלבים המוקדמים ביותר שלהם. סביר להניח שגם הסטרטאפים היו נסגרים מהר מאוד, אם הם לא היו מקבלים מימון זה. רוב סוגי המשקיעים האחרים בתעשייה הזו, מגיעים בשלבים מאוחרים יותר. המשמעות היא שהאנג׳לים ברוב המקרים לוקחים על עצמם את הסיכון הגדול ביותר, כיוון שרוב רובם של הסטרטאפים בארץ ובעולם, לא יצליחו. זוהי נקודה שחשוב מאד לזכור – אנו שומעים כל העת, על ההצלחות של הסטרטאפים והאקזיטים במיליונים ומיליארדים – אלו היוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל. מעל 90% מהסטרטאפים, לא יצליחו וגם לא יחזירו את ההשקעה בהם.
ההגדרה המדוייקת יותר לטעמי, היא – משקיע/ה פרטי/ת /שיכול/ה להפסיד בין כמה עשרות אלפי דולרים לכמה מאות אלפי דולרים, וזה לא ישפיע על מצבו/ה הפיננסי. פשוט כי רוב הסיכויים שזה מה שיקרה לכסף שיושקע – הוא יעלם. כיוון שכך, אנג׳ל המשקיע בסטרטאפ, צריך להיות מודע לעובדה שאחוזי האחזקה שלו בחברה בתחילת הדרך, ילכו ויפחתו, במורד הדרך. הוא צריך אף לדעת, שמשקיעים שהצטרפו בשלבים מאוחרים יותר, בלא מעט מקרים, לא יסתכלו על טובתו, ואף יעדיפו במקרים מסויימים, שהוא ייצא מההשקעה, ואין זה קשור כלל לעובדה שהוא היה זה ש״שם״ את הכסף הראשוני, ובלעדיו החברה לא הייתה קיימת. למשקיעי הון סיכון אחרים למשל, ישנו אופק השקעה אחר משלו, ולכן יהיו מקרים שהם יעדיפו לממש את ההשקעה, בעוד האנג׳ל המקורי אינו מעוניין בכך. אך בגלל שהם השקיעו מאוחר יותר, ויש להם זכויות רבות יותר, הרצונות שלו, פחות יילקחו בחשבון. אם לנסח את זה בצורה אחרת, לא מספיק לדעת במי ומתי להשקיע, אלא גם מתי לממש, וזה לאו דווקא כשהחברה מגיעה לאקזיט המיוחל.
איך נפחית סיכונים בהשקעה?
מסיבות אלו ומסיבות רבות אחרות, מי שכן רוצה להשקיע, חשוב שילמד ויקבל את הרקע הדרוש כדי להבין טוב יותר את עולם התוכן, ואת הכללים והחוקים שלו. כמו בכל תחום השקעות אחר, גם במקרה הזה צריך להכיר את, הז׳רגון, הגופים הרלוונטיים, השחקנים בשוק, החוקים הרלוונטיים (אגב, יש אפילו חוק ספציפי העוסק בהשקעות של אנג׳לים), שיקולי מיסוי ונושאים רבים נוספים. שנית, חשוב להכיר את הפרקטיקה, כיצד בוחרים השקעה, מהם השיקולים, כיצד מפזרים השקעות, וכפי שהזכרתי קודם, גם חשוב לדעת מה קורה אחרי ההשקעה ומתי כדאי ואיך אפשר לממשה?
חשוב להדגיש, גם אחרי שלומדים, וגם אחרי שמתנסים, וגם אחרי הרבה שנים של השקעות ועשרות השקעות, לכל מי שעובד בתחום הזה, עדיין מאוד קשה להצליח. רק כדי לסבר את האוזן, משקיעי קרנות הון סיכון, שלרוב הם אלו הנחשבים הכי מנוסים והכי טובים בשוק, מצליחים בממוצע באחת מתוך עשר עסקאות. כלומר, השקעה אחת אמורה לכסות את כל שאר ההשקעות הפחות רווחיות ואף ההפסדיות שיש להם.
עם כל מה שנכתב כאן, אני מניח שרוב, אם לא כל מי העוסק בתחום יעידו כי זה אולי אחד התחומים המרתקים והחשובים לעסוק בו. זו עבודה בה אתה עובד עם אנשים, שברוב המקרים, רוצים שהמחר של כולנו, יהיה טוב יותר, בריא יותר, נעים יותר, מהנה יותר – תלוי רק בתחום שבו תבחרו להשקיע.