ישנן הרבה מאוד נשים מוכשרות וראויות לכהן כדירקטוריות וכיו"ריות של דירקטוריונים. בפועל רק 24% נשים מכהנות בדירקטוריונים בישראל, ואחוז מזערי מגיע לתפקידי יו"ריות של דירקטוריונים. המצב בפועל תואם למה שהחוק מחייב, בהקשר למינוי של נשים לא מקרב בנות המשפחה, וזה לצערי, המינימום.
הרחבת מספר הנשים בדירקטוריונים בחקיקה
אני מאמינה בחקיקה כאמצעי להובלת שינוי בפרק זמן קצר יחסית. היתה לי הזכות להוביל ולקחת חלק בשלושה תהליכים מרכזיים כולל שינויי חקיקה לטובת קידום נשים בדירקטוריונים. ראשית, השינוי בחוק החברות, משנת 2011 שמחייב בעת מינוי דירקטור חיצוני לבחון האם יש גיוון מגדרי בקרב הדירקטורים, כאשר בעלי השליטה או קרוביהם אינם נספרים. מה שחייב מינוי נשים רבות נוספות כדח"ציות. כדי לעמוד בדרישות החוק. החוק מאפשר הטלת עיצומים כספיים על חברות שלא יפעלו כנדרש בעניין זה.
יוזמה נוספת בשיתוף עם רשות ניירות ערך ועם ד"ר משה ברקת שכיהן דאז ברשות כראש מחלקת תאגידים וחשבונאי ראשי, הובילה לשינוי שחייב לדווח על מינו של הדירקטור בעת המינוי. מהלך זה, שהתבצע לפני למעלה מעשור, הוא שמאפשר כעת את המעקב המדויק אחר ייצוגן של 35% דירקטוריות, במסגרת הפורום החדש, שיזמה רשות ניירות ערך.
המהלך השלישי הוא הצעת חוק שגובשה לפני למעלה מעשור בשיתוף פעולה שלעמותת כ"ן (כוח נשים) יחד עם שדולת הנשים בכנסת, לחיוב 40% נשים בדירקטוריונים. הכנסת נמנעה מקידום הליך חקיקה מחייב. הצעת החוק התבססה על חוק החברות הציבוריות הנורבגי, שאושר על ידי הפרלמנט הנורבגי, כבר בשנת 2003, והצליח להוביל לכך שכיום יש אצלם 42% ייצוג לנשים בדירקטוריונים.
לצערי בית המחוקקים שלנו בחר שלא להתערב חוקית ולהרחיב את האחוז המינימלי של נשים שיהיה מחייב בחוק. למרות הבהירות של השפעת הגיוון על שיפור התוצאות הכלכליות, ההתנגדות נבעה מחששות להכבדה של נטל ביורוקרטי, ומעניין שדווקא עניין כה חשוב יכול להיתפס כ"נטל ביורוקרטי".
האתגר מונח לפתחם של כל חברי הכנסת, כאשר בהתייחס לחברות הכנסת מספרן צמח בכנסות האחרונות. בכנסת הנוכחית מכהנות 36 חברות כנסת, ובכלל זה 9 שרות בלבד מכלל 27 שרים, ובשנים האחרונות נע מספרן של חברות הכנסת בין 29 ל-34. על אף הגידול, אנחנו בישראל עדיין בפיגור משמעותי ביחס למדינות מערב אירופה, אשר ברבות מהן הגיעו למספר שווה של נשים בממשלה, ובארבע מהן מכהנות ראשות ממשלה. אני מצפה מהכנסת להוביל חקיקה שתחייב שוויון לנשים בדירקטוריונים ובכלל במוקדי כוח כלכליים וציבוריים.
בהתייחס לחברות ממשלתיות, הכנסת, דווקא אמרה את דברה, והחל משנת 1993 נקבע כי בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של שני המינים, מה שהוביל למהפך, וכיום יש כ-40% נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. עם זאת, החוק לא התייחס לתפקידי יו"ר, ולכן אנו ממשיכים לראות מיעוט נשים בתפקידי יו"ריות.
ברירת מחדל חיובית
לאור זאת, מהלך וולונטרי הוא בגדר ברירת המחדל. אין ספק שזהו צעד חיובי קדימה, אך בנוסף לכך חובה לפעול לקידום חקיקה מחייבת בנושא, שתשנה מציאות בדרך ליעד. עם זאת, על מנת שמהלך וולונטרי יצליח, צריך לפעול על בסיס שיתוף פעולה, תוך התחייבות של יו"רים ויו"ריות של דירקטוריונים, בעלי ובעלות שליטה ואנשי ונשות שוק הון, להתחייב לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
אני דוחה על הסף את הטענה שלא ניתן למצוא נשים מהמגזר העסקי, הציבורי ומהאקדמיה, בתפקידי ניהול בכירים, שרוצות ויכולות לכהן כדירקטוריות. אבל ההזדמנויות המוצעות להן מועטות, ולכן יש להעלות את המודעות, ולהרחיב את המינויים.
בנוסף, הגיעה העת שגם המוסדיים: בתי השקעות, קרנות הפנסיה, חברות הביטוח, קופות הגמל, שמהווים משקיעים מרכזיים יצהירו עמדה נחרצץ בנושא כמו למשל קרנות פנסיה בארה"ב, המשקיעות רק בחברות בעלות דירקטוריונים מגוונים ובעלי ייצוג נשי. בית ההשקעות פסגות מהווה דוגמה בעניין זה, כאשר הצהיר בתחילת שנת 2021 כי יתנגד לאישור דירקטורים בחברות שבדירקטוריונים שלהן אין ייצוג נשי בשיעור של 20% לפחות, וב 2022 יעלה ל-30%. זהו בהחלט מודל לכלל השוק המוסדי.
על מנת שפורום המתבסס על שיתוף פעולה וולנטרי יצליח, יש לפעול בשורה של מהלכים אינטנסיביים, להעלות את הנושא למודעות ציבורית, ולפרסם את נתוניו בתדירות רבעונית. פורום 35+ הוא מדויק ויש ביכולתה של רשות ניירות ערך ובשיתוף פעולה של כל הגורמים הרלבנטיים, להוביל לשינוי מציאות, בדרך לשוויונית מלאה ולייצוג של 50% נשים בדירקטוריון.
המאמר פורסם לראשונה בגלובס