מה המשותף ליצרנית הנשק האיטלקית ברטה, ענקית הקמעונות האמריקאית וולמראט, ענקית המזון הישראלית שטראוס, חברת הציוד לתינוקות שילב ולמכולת השכונתית שלכם? התשובה היא שכולם עסקים משפחתיים, והם מהווים תחום עניין צומח בעולם כולו וגם בישראל. להערכת פרופ' דן וייס, מרצה בתכנית "העסק המשפחתי" בלהב פיתוח מנהלים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב , ומומחה לתחום, בשנה החולפת השקיעו קרנות ומשקיעים פרטיים כמיליארד דולר בעסקים משפחתיים בישראל. לקראת פתיחת מחזור נוסף של תכנית "העסק המשפחתי: אתגרים וכלים להצלחה" בלהב, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב בדקנו מה הבסיס האיתן עליו ניצב עסק משפחתי ומה יכול לערער אותו.
כיצד מזהים בכלל עסק משפחתי?
"עסק משפחתי הוא עסק שנשלט על ידי בני משפחה, אפילו אם יש בו שותפים זרים. בעסקים פרטיים בדרך כלל נראה מספר בני משפחה שעובדים ביחד. זה מאפיין בעיקר דור ראשון ושני, ואילו בדור השלישי רואים עסקים שבהם בני המשפחה לא עובדים ביחד אבל הם אלו שמקבלים את ההחלטות. בשטראוס למשל המנכ"ל והעובדים הם כבר לא בני המשפחה המייסדת, שבאים לידי ביטוי בדירקטוריון ובבעלות, והם אלו שמקבלים את כל ההחלטות החשובות: הכיוון האסטרטגי, ההשקעות הגדולות, מינוי המנכ"ל וכו'.
האם לעסקים אלו יש יתרון תחרותי?
"היתרון העיקרי הוא שהם עובדים עם אסטרטגיה ברורה ברמות סיכון נמוכות. הדבר החשוב ביותר הוא ראייה ארוכת טווח שמאפיינת אותם. בעסק כזה לא משקיעים בשביל שהמנכ"ל יקבל את הבונוס השנה, אלא השקעות שיישאו פרי בעוד 10-20 שנה. יש לכך משמעות עסקית רבה ורואים זאת בתעודת סל של ענק ההשקעות השוויצרי קרדיט-סוויס: תעודה זו משקיעה בצורה טכנית בארבעים העסקים המשפחתיים הגדולים בעולם ביניהם וולמראט, זארה, H&M והניבה תשואה מדהימה של מעל 8 אחוז ממוצע לשנה, בסיכון נמוך יותר מאשר השקעות במדד 500 החברות הגדולות בארצות הברית (S&P500) או במדדי הבורסות בעולם. גם בארץ חושבים שעסקים משפחתיים עם עסקים טובים, ורואים כיצד קרנות השקעה כגון פימי, פורטיסימו, טנא ואחרות משקיעות בעסקים משפחתיים כי הן חושבות שמדובר בעסקים טובים. להערכתי היקף ההשקעה בעסקים משפחתיים ב-2013 הנו קרוב למיליארד דולר. ההשקעה של פימי בחברת אורמת של משפחת ברוניצקי היא דוגמה בולטת להשקעה כזו.
עם אילו אתגרים עסקים משפחתיים מתמודדים?
"קיימים שני סוגים של אתגרים. אתגר אחד קשור בשילוב שלושה גורמים: שליטה, נזילות וצמיחה. הוא נובע מכך שכדי לצמוח ולהפוך לעסק גדול יותר צריך לגייס הון נזיל ואז יורד אחוז הבעלות של המשפחה ואיתה השליטה של המשפחה. זה שלב לא קל למי שהתרגל לשלוט בעסק ומתמודד עם כניסת שחקנים חדשים. אתגר שני מרוכז בנושא מעבר הדורות , ולפעמים קוראים עליו בעיתון באין ספור מקרים בעיקר כאשר צצים כל מיני ריבים וסכסוכים מתוקשרים. זה בעיקר נובע ממשברים במשפחה, במיוחד בעסקים היותר קטנים: משברים במובן של גירושים, פטירה פתאומית של בן משפחה מוביל, וסכסוכים שקשורים במריבות בין אחים ובני דודים.הנתונים מראים ששניים מתוך שלוש חברות יחוו תקלות בעת מעבר הדורות. זה נכון לישראל אבל גם לאירופה וארצות הברית. מעניין לראות שמבחינה סטטיסטית אם בוצע מעבר דור בהצלחה העסק יכול לפעול בהצלחה עוד 25 שנה, אבל אם שלב זה ייכשל אז העסק יחווה קשיים משמעותיים.
כיצד נמנעים מהמשבר?
"להתמודדות עם משבר מעבר הדורות יש כלים חזקים ואפקטיביים, אבל בתנאי אחד: שמשתמשים בהם מראש. המניע של רוב האנשים שפונים אלי נובע מכך שהבן או הבת התחתנו עם חתן או כלה שלא נראים להם, או שפרצה מחלה ופתאום צריך לחשוב איך נהל את העתיד. כמו כל תהליך עסקי ככל שמתכננים יותר מוקדם ומקדישים יותר זמן לתכנון זה הולך חלק יותר. בתהליך כזה צריך להשקיע מחשבה ותכנון אבל המציאות היא שלא עושים זאת. מצער שבכל עסק מקדישים מדי שנה זמן רב להכין תקציב ותכנית עבודה לשנה הבאה, אבל המנהלים מטעם המשפחה בדרך כלל לא משקיעים בכלל זמן בתכנון מעבר הדורות.
אילו כלים אתה מציע לבעלי העסקים שפונים אלייך?
"יש שורה של כלים משפחתיים שיכולים לסייע כמו צוואה או הסכם ממון, וכלים בתחום השליטה בעסק כמו הגדרה של סוגים שונים של מניות, הסכמי הצבעה בין בני המשפחה או עם שותף חיצוני. סוג שלישי הוא הנחיות איך מעבירים מניות, למי מותר למכור ולמי אסור למכור במיוחד בעסק פרטי. האם מותר למכור למישהו מחוץ למשפחה? איך ממנים מנכ"ל, מה הכללים. כי זה לא ברור מאליו. אנשים לא נוטים לנחש את זה".
מאמר זה פורסם לראשונה בדה מרקר